כ"כ רצית שהוא ישאר,שהוא יחזור
רק כדי לראות את פניו...
אבל הוא שוב הלך...
אליה חברה שלו...למרות כל הכאב שבפנים
את יודעת שהיית מאושרת...
יום אחד...לילה אחד
היית לצידו הרגשת את גופו...
הייתם בנאדם אחד
את לא תשכחי אותו..לא עכשיו...
את שוכבת במיטה עם סדינים לבנים
וורד אדום ונייר קטן בצורת לב גם בצבע אדום וכתוב עליו
"זה היה ה24 השעות הכי טובות בחיים שלי את מדהימה דייב"
את קוראת תפתק שוב ושוב ולא מאמינה הרגשה של סיפוק בפנים
הריח שלו עדיין נמצא בחדרך כאילו הוא שמה
את לוקחת תוורד ומריחה אותו ונרדמת...
וחולמת שהוא לא הלך....
מתעוררת בצהריים ושוב קוראת את אותו פתק בצורת לב אך הפעם את קורעת אותו למלא חתיכות וזורכת מהחלון
וממלמלת "את מדהימה..חחחח אז למה הלכת? למה אתה איתה?שותקת פתאום כאילו מחכה שהוא יענה או שאיזשהו קול ישמע
"מיצי בואי לפה" קראת לחתולה שלך והתבוננת בפניה שמסתכלות עלייך במבבט לא מובן אולי במבט של את כזאת סתומה או שהיא פשוט רוצה לאכול
"למה הוא עושה לי את זה?" את שותקת והיא רק אמרה "מיאו" את מרגישה מטופשת שאת שואלת אותה ומשכיבה אותה על מיטתך ומתבוננת בחלון
"כ"כ הרבה תזוזה בחוץ" את אמרת מבייתך רואים תים הוא כ"כ סוער כל גל שמתנפץ כמו סכין שדוקרים לך בלב....
דמע נזל מעינייך ניגבת אותה כאילו היא לא זלגה בכלל אמרת "הוא בטח לא יחזור" והלכת למקלחת לשתוף תריח שלו...
והמשכת בחייך הקראת בנים התאהב כבר שנה וחצי את עם חבר נוכחי שלך שמו ג'ייק בן 24 בגילך הכל נראה טוב ורציני חצי שנה הוא גר איתך
הפעם את באמת אוהבת
אתם יושבים בסלון אוכלים תותים עם קצפת ורואים טלויזיה איזה סרט משעשע
הטלפון מצלצל את עונה בזמן שג'ייק מדגדג את הבטן את אומרת "הלו חחח" ואת לא שומעת כמו ושאת באה לנתק "נסטיה" "אה? מי זה?"
"דייב" בקול חלש הוא ענה... "מה? חח "את עוזבת את ג'ייק ומבקת שיחכה לך בסלון "זה דייב זוכרת?" "למה תה מתקשר?"
אני והיא נפרדנו.." "באמת?ומה אתה מצפה שאני יגיד?" "שתזמיני אותי לעביר איתך תלילה" "איחרת..."אמרת את זה בקול שקט וחנוק מדמעות שעומדות לזלוג "מה איחרתי 5 דקות אני אצלך" "לא אל תבוא...לא עכשיו ולא אחרי זה ולא אף פעם פשוט שתכח אותי...יש לי מישהו ואני אוהבת אותו ואנחנו גרים ביחד...ואין לך מקום בחיים שלי...יותר..." את מנתקת ונשכבת על ריצפה ומתחילה לבכות ג'ייק בא ורואה אותך בוכה על ריצפה ומרים אותך על ידיו ומעלה אותך לחדר ומשכיב על מיטה ומנשק לך תבטן ואחרי זה עולה לצוואר ואז ללכי ואז לשפתיים ועוזר ושואל מה קרה את מסתכלת עליו ומנסה לעשות חיוך אמיתי אז הוא רואה שהוא מזוייף ושואל "את רוצה לדבר על זה ?" ואת עונה "אני חייבת להסביר לך..." "את לא חייבת עם את לא רוצה את תמיד יכולה לדחות את זה לפעמים שיש פצעים סגורים שנפתחים זה קשה מידי לעצור תדם בהתחלה צריך זמן..." את מחבקת אותו ואומרת "את צודק אבל יש פצעים שנשארים תמיד כי זה פצעי הלב..." "אהבה ראשונה?" "משהו כזה...אהבה שהייתה חד צדדית אני אהבתי הוא השתמש באהבה ונעלם לתקופה של 4 שנים ועכשיו חזרה בטענה שנפרד מחברה שלו...ורצה לבוא כי חשב שאני עוד יושבת ומחכה"
"ואת לא יושבת ומחכה?" "לא מאז שהכרתי אותך אני לא מחכה...יש לי אותך ואתה זה הכל...אני אוהבת אותך....הוא חסר משמעות ואמרתי לו שישכח ממני כי יש לי אותך...ולך יש אותי ואנחנו אוהבים אחד תשני..."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
את מאושרת. השגת את כל מה שרצית אי פעם, האופוריה שולטת בחיים הצעירים שלך. 'גם אלוהים לא יוכל לנצח אותי', את אומרת לכל מי שמסכים לשמוע.
טרגוס 
מאשקה הקטנה שליי