"מה את מתלהבת!? צ'ארלי תרגיע החברה הזונה שלך!" צעק אדי ונגע לקריס בתחת
"בואנה יא בן..." צעק צ'ארלי
אדי שלף רובה וכיוון לראש של צ'ארלי
"מה אמרת?!" צעק אדי
אנה הביטה בהם המומה כשלפתע עבר מטוס מעליהם
"טוקיו הוטל פה! הם פה! בואו!!!" צעקה בכל כוחה ומיהרה לרוץ לכיוון הכביש
היא עצרה מונית "בואו!!!" צעקה לעבר החבורה שכבר התחילה לרוץ לכיוונה, וניכנסה מהר למונית.
קריסטי,אדי וצ'ארלי נכנסו מיד אחריה.
"לשדה התעופה!" אמרה קריסטי בעודה מתנשפת .
הנסיעה עברה בשקט אדי סינן לעברה מבטים אבל חוץ מזה כלום.
"הגענו" אמר הנהג וקריסטי הביאה לו שטר של 100 ,
הנהג החזיר לה עודף והם התחילו לרוץ לאזור שבו כבר עמדו מאות מעריצות
עם שלטים וצרחו "טוקיו הוטל אתם גדולים!!","ביל אני אוהבת אותך!","טום אתה ענק!" נשמע מכל עבר.
קריסטי כבר לא יכלה לחכות.
"וווווווואו!!! הם פה! הם פה!!" נשמעה צרחה ומיד כולן צרחו חזק יותר,
קריסי קיפצה לה במקום מנסה לראות משו
והנה היא רואה נער כבן 18 עם ראסטות בלונדיניות עומד ומחייך ולידו עוד 3 נערים אשר הניחה שהם ביל,גיאורג וגוסטב
היא התחילה לצרוח ביחד עם המעריצות ונדחפה קדימה עם אנה בשביל לראות.
"ווווואו!! אנננה!! הם פפפה!! הנה הםם!! הטוקיו!!!" צעקה קריסטי בחיוך רחב
"כן!!!!! ישש!!!!!" חייכה אנה בצרחה.
מבטה של קריסטי מיד עבר לנער בעל השיער השחור הקוצני "ביל.." היא לחשה לה בסיפוק רב
ביל טום גיאורג וגוסטב התקרבו אל המעריצות המעריצות רק השתוללו יותר .
הם התיישבו בשולחן עם 4 כיסאות ומיד כל המעריצות התנפלו עליהן עם מאות דפים ודיסקים ופוסטרים
קריסטי הביטה בביל לדקה אחת בצד ומיד הצטרפה לכל ההמולה ובידה המחברת שלה .
כשסוף סוף הגיעה לשולחן היא תפסה מיד את מבטו של ביל והביאה לו את המחברת שיחתום,
היא חייכה אליו והלכה מאושרת.
"אני לא מאמינה!! את קיבלת חתימה מביל?! שיווואו!! אני מטום!!! אני כל כך מאושרת!!!" צעקה אנה לקריסטי בדרכן חזרה לכביש
בעודן תופסות מונית ומעלמות מאדי וצ'ארלי שנעלמו בתוך ההמולה הרגישה קריסטי יד תופסת בה
"בואי איתי , מר קאוליץ ביקש לראות אותך!" אמר איש גבוהה ומלא לבוש בטוקסידו שחור
"אה.. אני? בטוח? לא דנה אינטרנשיונל?" ציחקקה קריסטי
"בואי!" אמר האיש שוב
"טוב . " סיננה קריסטי
"להית'" צעקה לאנה בעודה נבלעת בהמולה
האיש פילס לה ולו דרך דרך המעריצות והושיב אותה בחדר קטן עם קנקן מים וכמה כיסאות ונישנושים
"תחכי פה , מר קאוליץ וחבריו יבואו מיד" אמר האיש והלך
'הממ , מר קאוליץ בכבודו ובעצמו' ציחקקה קריסטי
הרעש נפסק ונשמעה דלת נפתחת
"היי!" אמר נער גבוהה עם שיער חום עד הכתפיים
"מי את?"
"אני... אממ .. קריסטי!" אמרה קריסטי בלחץ
"לקח לך זמן לענות.." סינן הנער והתיישב
"אני גיאורג, ואת בטח מחכה לטום?"
"לא יודעת, אני מחכה ל'מר קאוליץ'" סיננה
"ככה אמרו לי"
"אה .. אוקיי " אמר והלך
נשמעה טריקת דלת ושוב פעם דלת נפתחת
הפעם נכנס הנער בעל השיער השחור
"שלום! אה את ?.." אמר בהתלהבות
"קריסטי" נאנחה
"אני מצטער שקראתי לך!" אמר וחייץ חיוך מתוק
"לאלא , זה בסדר , זה קורה לי כל הזמן שאיזה סלב רוצה שאני אלך לחדר לא נודע" אמרה וצחקה
הוא אהב את החיוך שלה , את הצחוק שלה.
ביל התקרב מעט לפניה ואמר בלחש "היי" ונישק אותה בלחי
קריסטי הסמיקה והשפילה את ראשה 'גאד , מה אני עושה פה!?!' גערה בעצמה
"אני מצטער , שכחתי לגמרי , החברה שלך.. היא עם טום , הוא רצה לדבר איתה.. זה בסדר?" חייך קלות
"כןכן! זה מצוין!" שמחה קריסטי על כך שיוצר סוף סוף לחברתה משו טוב
"תשמעי, רציתי לדעת אם.." אמר הנער
מצטערת שהפרק קצר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
