מאסטר שיפוצניק

טוב,סתם בוקר רגיל:מתעורר מתארגן וווווווובית ספר.לא עשיתי שיעורים כרגיל ועושה על הבוקר בהפסקה,כן ממש בוקר מעניין.

מה שאני באמת מתחיל להרגיש זה...שחבר(פולג) שלי מתנהג אלי כאילו אני זבל.הוא רוצה לשבת לידי פתאום לא בא לו,מתייחס אלי כאילו אני כאפות...

כמה אפשר?!                                    

טוב,המשך היום היה עוד יותר גרוע:50 במבחן בהיסטוריה??????!!!!!!!!!אני וחבר שלי אחר(שליו)קיבלנו 50 במבחן בהיסטוריה...טוב אני לא מתפלא לא התאמנתי בכלל. אני ושליו ניהלנו שיחה ארוכה והחלטנו פה אחד: אחרי כל יום של בית ספר עושים שיעורים,ואז הבייתה,אם יש מבחן לפני אז מתאמנים.

חזרתי הבייתה עם החלטה נחושה בלב,לקיים מה שאמרתי אני,ושליו.

אכלתי ועשיתי שיעורים בתנ"ך,ולשון קצת מחשב ועשיתי צעדה עם אבא.חשבתי על המבחן בהיסטוריה והחלטתי לגלות לו והדרך הכי קלה לגלות לו היא:

לראות אם זה קרה גם לו,ואכן כמו שחשבתי גם הוא קיבל לפעמים ציונים גרועים,הוא כעס עלי אבל לא יותר מדי,הוא בטח הבין,שגם אני לא ממש מרוצה מעצמי. חזרתי הבייתה עייף אחרי צעדה ארוכה וריצה,אכלתי והתקלחתי ואגנתי תיק למחר,אה וכמובן היום פתחתי את הבלוג XD.

טוב נראה לי מיציתי,אני הולך לישון.