אחרי שנתיים הרגשה מוזרה, סוג של ריקנות עם חוסר היכולת לנשום לרווחה
אי וודאות.
מסתבר שהעבר אכן יכול לחזור ואפשר להחזיר את הזמן לאחור אך ללא יכולת של שליטה - שום דבר בחיים אינו יכול להיות מושלם לנצח או מושלם בשלמותו
כותבת על מנת לתאר במילים מדוייקות את הרגשתי כרגע כי בדרך אחרת בלתי אפשריי דבר זה לא נמצא ביידיי.
היופי והחן של החיים של השיגרה הזו לא נראים לי אמיתים באמת גם הם נראים לי שקרנים כמו הכל כמו כולם.
הרי אין אחד הדובר אמת במלאו והחיים אפעם לא יספרו את הכל הם תמיד ישאירו עוד ישאירו לך, לי טעם של עוד שנרצה לדעת עוד מה יהיה אם?!... ומה יהיה אחרי... הכל אחרי החיים עצמם.
מה עם הגעתי לשלב שבו אני יודעת הכל שאני לא רוצה לטעום עוד מסופקת כל כך שהסיפוק כבר לא עושה לי טוב.
מה עם כרגע הדבר שאני הכי רוצה זה לשכב על דשא בסוף העולם השמש תחמם את כל גופי ולא הרגיש עוד קור.
מה עם אני רוצה להמצא כבר בסוף העולם לדעת שבעוד שעה הכל נגמר ולא נשאר יותר דבר.
מחשבות על השמש שמסתכלת .
מחשבות על הדשא שמלטף את כפות רגליי היחפות
ואני עירומה מכל מסתור.
אין בד אשר עוטף את גופי
אין עצב אין אושר רק שקט נעים של סוף העולם הטוב הזה או בעצם הרע.
הנה עוד חוסר וודאות שכזאת על משהו שהחיים רוצים שנרצה תמיד לגלות עוד עולם עוד חיים אחרי החיים שלנו עכשיו
השאלות האם יש גן עדן האם כיום אנחנו חיים בסוג של גהינום.
האם אנחנו נבחנים על כל דבר שאנחנו עושים או נוגעים.
מה יהיה שכבר לאפאחד לא יהיה איכפת מכל זה אין ניהיה אנחנו !?
זומבים שמתהלכים בעולם ללא מטרה.
או אנשים מושלמים שיודעים הכל על החיים על עצמם
וחושבים שהם עצמם אלוהים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
G.P.S