אמרתי או לא אמרתי?
ידעתי שכשתקופת המבחנים תגיע - הכל יהפוך להיות חרא כמו שהיה .
לחצים , כשלונות .
נמאס כבר מההרגשה הדוחה הזאת !
לא משנה כמה אני לומדת , עושה סיכומים ולומדת את החומר , אני נכשלת .
יצאתי מהמבחן בתנך בהרגשה הכי טובה בעולם . באמת !
הלך לי כ"כ טוב !
ומסתבר שנכשלתי .
שלא נדבר על מתמטיקה .
אפילו שיש לי שיעורים פרטיים כבר מהגן בערך , אני לא מפסיקה להיכשל .
חוץ מכל הדברים האלה , אני גם מרגישה שמשהו חסר .
אני מרגישה לא שלמה .
ואין לי מושג מה אני צריכה כדי להשלים את החסר הזה .
אהבה? הצלחה? לאדעת ...
בינתיים אני בתקופות האלה שכל ערב נכנסת לדיכאון .
מתחילה לשמוע שירים מדכאים ( Hinder - Better Than Me בעיקר )
חושבת על דברים שלא חשבתי שאני עוד יכולה להיזכר בהם , בוכה לפעמים .
לאדעת מה יהיה , רק יודעת שיהיה טוב .
השאלה היא מתי .