מה אני כבר יכולה לכתוב ..
שהחיים שלי יפים?
שאני מאושרת?
בשביל מה?
זה הרי ההפך הגמור .
אני שונאת את הלימודים האלה .
הם הדבר שהורס אותי .
אני לא מצליחה לעשות כלום , לא משנה כמה אני לומדת .
אני לא נמצאת בשיעורים , ואם אני נמצאת אני רק יושבת עם אוזניות ושוקעת בעולם שלי .
אני רק בסוף ט' , ואני בקושי מצליחה להתמודד עם הלחץ שיש עכשיו .
איך אני אצליח לשרוד בלחץ של בגרויות?
איך?
אמא חושבת שיש לי בעיית קשב וריכוז , אז היא החליטה לעשות לי בדיקות .
נראה כבר מה יהיה עם זה .
וחוץ מכל זה ,
אני גם מרגישה שמשהו חסר .
לא יודעת מה , אבל זה מחרפן .
ואני שונאת ת'הרגשה הזאת .
אולי מה שחסר לי זה עוד נוכחות .
נוכחות של מישהו שיעשה לי טוב .
שיאהב אותי ושיהיה לו אכפת ממני באמת .
שיעודד אותי ושיהיה איתי ברגעים הכי קשים שלי .
אולי אני צריכה מישהו שמשלמים לו כדי להקשיב לבעיות שלי?
אולי ואולי ואולי ...
המון סימני שאלה , ובינתיים אני משתגעת יותר ויותר .
עוד מעט חופש , נקווה שלפחות זה יתן לי קצת לשכוח מהבעיות .
ולסיום - אני לא מפסיקה להשמין .
יום טוב .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
