מה עושים כשמתחילם להתגעגע?
חשבתי ששחכת, חשבתי שאני כבר לא מרגישה,
חשבת שהוא כבר בעבר, הפסקתי להתגעגע,
חשבתי שהפסקת לאהוב אותו, טעיתי
הפסקתי לאהוב את עצמי ואת כולם סביבי
ורק לא אותו.
חשבתי שכאני יכיר בנים חדשים
הוא באמת יהפוך לעבר, להסטוריה שלי
אבל ככל שהזמן עובר
וככל שאני מכירה יותר בנים שמראים בי התעניינות
ככה אני מבינה יותר ויותר שלא הפסקתי לאהוב אותו
ושאני לא רוצה אף אחד אחר חוץ ממנו.
אחרי חודשים שלא חשבתי שניסיתי לשכוח אותו,
לשנוא אותו, לא להתייחס,
להראות שכבר לא אכפת לי, נשברתי
כנראה שאני לא כל כך חזקה.
זה פוגע שהוא עובר לידי ואפילו לא מסתכל
עובר ולא אומר שלום ואפילו לא מחייך
עובר כאילו אני בכלל לא קיימת
זה כואב, יותר מידי.
אך זה שאחרי פרידה אנשים מפסיקים לדבר?
מפסיקים להתייחס? מפסיקים לשאול? להתעניין?
הרי הוא לא סתם מישהו בשבילי הוא חשוב לי כל כך
הוא היה בשבילי הרבה, ופתאום אני מרגיה כמו רוח
איך אפשר לשכוח כל כך מהר ולעבור הלאה?
ניסיתי, ניסיתי להכיר אנשים.. והכרתי..הכרתי מישהו
מישהוא שאכפת לו ממני, שיעשה בשבילי הכל.
אבל אני לא מרגישה בנוח איתו
כי אולי הוא זה לא אתה.
אני תמיד מקווה כשאני יענה לטלפון אני ישמע את הקול שלו
כשאני יסתובב הוא זה שיעמוד שם, יחייך אלי
יבוא לחבק אותי ויגיד לי
"דובונת שלי אני אוהבת אותך כל כך התגעגעתי אלייך"
כל אחד שאני מכירה אני ישר משווה אותו אליו
שאם הוא לא כמוהו אז הוא לא שווה.
אולי זאת רק תקופה כזאת
אני יודעת שאני ישכח מתישהו והכל יעבור
אבל יש לי עדיין תקווה שמשהוא עוד ישתנה,
ואני סופסוף יחזור להיות שמחה כמו בזמן שהייתי איתך
כי זה לא משהו שנהרס, זה משהו שאנחנו הרסנו
ויכולנו לתקן.
הגעגוע פשוט יכול להרוס בנדם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
