יש לי כל כך הרבה להגיד ,
עצם הנוכחות שלך כובלת כל רגש אפשרי,
ומילה לא מצליחה למצוא מקשיב.
אנשים כבר לא אותם אנשים,
משפטים שהייתי אומרת ועדיין , נשמעים לי כל כך טיפשיים
חסרי משמעות , חסרי תוכן ,
כאילו שנאמרו ללא מחשבה.
החלטות מתחלפות כמו גרגרי חול ברוח הכי חזקה ,
שתיקות נהפכות לצרחה אדירה,
צרחה מחרישת אוזניים,
שכל כך הרבה זמן רציתי לשמוע
כי לא ידעתי שהיא תיהיה כה חזקה
אבל כשהיא הגיעה,
הפסקתי אותה במהרה , ופשוט חיכיתי ,
עד לצרחה הבאה.