החזקתי אותך כמו שמחזיקים את מי שאוהב אותי, בידיים שמחות, והמרפק שלך במקום הנכון. התעלמנו מכל שאר התוכניות השמחות שלנו, למען המבט הנהדר הזה על הפנים שלך. גופינו נעו והתקשו, פוגעים בחלקים מהגינה שלך. לא נשאר מקום למחילה, במקום שבו איש לא יודע מה עשינו. האם אתה מתייחד איתה? האם היא אפלה מספיק, מספיק כדי לראות כמה שאתה מואר?  האם אתם מצחצחים שיניים לפני שאתם מתנשקים? האם אתה מתגעגע לריח שלי? האם היא אמיצה מספיק כדי להיות חמה כלפיך? האם אתה מרגיש שייך? האם אתה מתפרע, או רק משוחרר ופייסני? מה איתי?

החזקת אותי כמו שמחזיקים את מי שאוהב אותך, בידיים מיוזעות, וכף הרגל שלי במקום הנכון. כיסינו בכריות את הבלוטות השמחות שבבעיה המתונה של קלוננו. מוחותינו צפופים ושמורים בזמן שבשרנו זוכה להתעלמות, בתוך המחסור במקום לקל הלב, ברעמי התוף שלנו. ואני יודעת שגרמתי לך לבכות ושלפעמים אתה רוצה למות, אבל האם אתה באמת חי, בלעדי? אם כן, היֶה חופשי. אם לא, עזוב אותה למעני, לפני שלאחד מאיתנו יהיה תינוק בטעות בגלל שאנחנו מאוהבים. האם אתה מתייחד איתה? האם היא אפלה מספיק, מספיק כדי לראות כמה שאתה מואר?  האם אתם מצחצחים שיניים לפני שאתם מתנשקים? האם אתה מתגעגע לריח שלי? האם היא אמיצה מספיק כדי להיות חמה כלפיך? האם אתה מרגיש שייך? האם אתה מתפרע, או רק משוחרר ופייסני? מה איתי? מה איתי?