מיירה אלן איימוס נולדה ב-22 באוגוסט (היא וענת חולקות יום הולדת!)  בשנת 63', בניוטון שבצפון קרוליינה. בגיל שנתיים המשפחה עברה לבולטימור, מרילנד, שם התחילה מיירה אלן לנגן בפנסתר. מאז היא לא הפסיקה. היא התגלתה כפסנתרנית מחוננת (בסביבות גיל 15, הקונסרבטוריון העירוני לא הסכים לקבל אותה מפני שחיברה יצירה "רדיקלית מדי") בגיל חמש החלה לחבר יצירות בעצמה, ובגיל תשע כבר התחילה להוסיף מילים לשירים שחיברה.

ממש לא מזמן, בתשעה עשר באפריל, יצא אלבומה העשירי, Abnormally Attracted To Sin, ולכן החלטתי לעשות כבוד לזמרת שפחות אותי יותר גידלה אותי מבחינת מוזיקה בארבע-חמש השנים האחרונות. טורי איימוס היא הזמרת הכי אהובה עלי אי פעם, היא אי יציב בסחרחרה של הפלייליסט שלי.

לפני שהתחילה להקליט אלבומי סולו, טורי איימוס הייתה חלק מלהקת אינדי סינתפופ אייטיזית שכונתה Y Kant Tori Read. ההרכב המקורי כלל בין השאר, את מאט סורום וסטיב קייטון, מאוחר יותר בגאנז אנד רוזס. הלהקה הוציאה אלבום אחד שלפי בקשה של טורי הופסק ייצורו, ובצדק. לא פיספסתם כלום, ידידי.

בשנת 1992 - הפריצה הגדולה. האלבום הראשון של טורי איימוס, Little Earhquakes, יוצא לאוויר העולם חי ובועט. בטראק הראשון מופיע הסינגל שהכניס אותה לתודעה, Crucify. זה לא בדיוק סינגל רדיו טיפוסי. בסך הכל לפי דעתי מדובר בשיר די כועס שיש לו הרבה מה לטיח בכל מה שמסביב. באלוהים, בישו, where are those angels when you need them? לשיר הזה צולם קליפ שהופיע באוסף Tales Of A Librarian. בקליפ יש שתי טוריות שרות ביחד וטורי מתרחצת באמבטיה מלאה עם שמלה. ממש מקסים. ד"א, קרוסיפיי קיבל קאבר ע"י הסולנית של וית'ין טמפטיישן. השיר הבא, Girl, הוא די ברוטאלי. הפסנתר הנעים ברקע לאורך הבית מתחלף לכינורות דרמטיים בפיזמון ובבית השלישי. טורי מעולם לא הסבירה מה פירוש השיר הזה. לא באמת ברור מה קורה שם, אבל מתוארת מערכת יחסים כוחנית מאד בין אנשים, לאותה גרל. יש אנשים שמפרשים את השיר כאונס קבוצתי או כקבוצה של אנשים שמחזיקים את אותה גרל כשפחת מין. יש שחושבים שמדובר כאן על מישהי שהיא באמת מאד מסורה ואכפתית על אף שלפעמים נמאס לה מכל זה, למרות שהיא לא רוצה לאכזב את אלה שחשובים לה. יש אנשים אקסטרימיסטים שטוענים שהשיר מתאר תשוקות לסביות חבויות של בחורה בבחורה אחרת, הטרוסקסואלית. Who knows... השיר הבא, Silent All These Years, שיצא גם הוא כסינגל. הוא נכתב בתקופה ההפוכה של טורי אחרי הכישלון (שוב, בצדק) של וויי קנט טורי ריד. בVH1 סטוריטלרז שלה טורי סיפרה שהיא השמיעה כמה דמואים שלה למפיק של האלבום, אריק רוסה, וכשהוא שמע את סיילנט אול דיז יירז הוא אמר: "יצאת מדעתך. זה סיפור החיים שלך!" ולכן טורי החליטה לשמור אותו. טראק מספר ארבע, Precious Things. שיר מאד כוחני, אפילו יותר כוחני מגרל. השיר מתאר קצת על איך זה להיות הברווזון המכוער בבית הספר. הקליימקס הלירי של השיר הוא בשורה So you can make me cum, that doesn't make you Jesus. חד עד כאב. אני יכולה, באופן אישי, להזדהות עם השיר הזה מאד. אני חושבת שהמון אנשים חוץ ממני מסוגלים גם כן. ולו רק בגלל שהוא פשוט מדהים. ואז מגיח לו Winter. היו תקופות כל כך קפואות בחיים שלי, שבהן השיר הזה היה הפסקול של הכל. אני כל פעם רואה אותו בקונוטציה אחרת, פשוט מאחר והוא כל כך, כל כך עמוק, עמוק עד לטבוע. אני לא חושבת שיש עוד הרבה זמרות בחזית הסינגר-סונגרייטרים שמסוגלות לחבר שירים שבבסיסם הם דביקים מאד, ולעשות מהם משהו כל כך עדין ויפה. השיר מספר על מערכת יחסים של אב ובת. הבת מתקשה מאד להיפרד מאבא שלה, ואילו הוא רוצה שהיא תשחרר מזה ותהיה אדם עצמאי. When you're gonna make up your mind? when you're gonna love you as much as I do? שואל האב. מתי תהיי של עצמך? Things are gonna change so fast... הוא ממשיך. All the white horses are still in bed, עונה הבת שמתעקשת על זה ששום נסיך לא יהיה לה חוץ מאבא. I tell you that I'll always want you near, והאבא עונה בעדינות, Things change, my dear.

Hair is gray and the fires are burning

so many dreams on the shelf...

You say, I wanted you to be proud

I always wanted that myself...

בכיתי בפעם הראשונה ששמעתי אותו, בחיי. אפשר לתת לו כל כך הרבה אינטרפנטציות, למרות שזו האחת שהכי מתבקשת. ועכשיו, כדי לצאת מהעצב המהורהר של ווינטר, מגיע Happy Phantom. זה שיר הלל למוות, אבל בדרך המצחיקה הזאת של טורי לגשת לנושא די כבד. היא חושבת שרק במוות היא תהיה באמת חופשיה מכל הנורמות שכבלו אותה כשהייתה בחיים. יש אנשים שבטוחים שיש כאן רפסרנס לפנטום האופרה, אבל אין טעם להיכנס לזה מהטעם הפשוט שפנטום האופרה לא מעניין. בכלל, הרבה מהשירים של טורי עמוסים באזכורים חיצוניים. נגיד בפרשס ת'ינגז מוזכרים הניין אינץ' ניילז, שכן טורי מקושרת לטרנט איכשהו. ככה או ככה, לא כל כך הצלחתי להבין את הקשר לשיר עצמו. בכל אופן, זה שם, זה קיים. מאוחר יותר יש עוד, גם בסקרלטס ווק ואמריקן דול פוסה, אבל אני לא אכנס לזה עכשיו. בחזרה, להאפי פנטום. באמת, מדובר בשיר קטן ושמח על המוות, את האופל האמיתי היא משאירה לטראק האחרון. Woohoo! It's time to be a ghost!

השיר השביעי, China. בשיר הזה טורי לוקחת לוקחת איזכורים ישירים מאד מסין, כולל האינטרו של השיר שהוא התחלה של ריטואל עתיק. יכול להיות שהשיר הזה מתאר מערכת יחסים בינה לבין גבר שלא רוצה, או לא מסוגל, להרגיש קרוב אליה. אחרי הפרידה הקודמת שלי הרגשתי שאני מאד מתחברת לשיר הזה, כי אני רואה את השם של החבר הקודם שלי בכל שורה שלו. אפשר גם לראות את השיר כשיר כמיהה של בחורה אל מישהו שאף פעם לא יהיה שלה. בטראק השמיני מופיעה היציאה הכי צינית באלבום, ולפרקים השיר האהוב עלי. בכל אופן, הוא בלי ספק אחד השירים שאני הכי אוהבת בעולם, וזה איך לא, Leather. לשיר הזה מעולם לא היתה אינטרפנטציה ברורה והדעות עדיין מאד חלוקות לגביו. לדעתי, השיר הזה מדבר על אישה חזקה שנבגדה על ידי הגבר שלה, ועכשיו היא עוזבת אותו בהפגנתיות, לא לפני שהיא נושאת את המונולוג הציני והארסי שלה בפניה אליו, כדי להוכיח לו כמה שהוא אידיוט ולא שווה כלום, ואולי גם על איך שהוא ניצל אותה, הבן זונה, ועל היא שמדברת עם עצמה ומנסה להסביר לעצמה למה היא מרגישה חרא (Oh god, could it be the weather?) בבית האחרון טורי שרה, I almost ran over an angel. He had a nice big fat cigar: את שורת הסיגר טורי שרה, בגאוניותה, כאילו שהיא מחזיקה סיגר שמן בין שינייה באחת מזוויות הפה. גאוני.

שיר שמונה הוא שיר מתיש ומבלבל. הוא ממשיך את הקו היפה של ווינטר. זה ידוע שטורי איימוס היתה, ועודה, מאד קשורה להורים ולאחים שלה. ווינטר הוא שיר פרידה מאביה, ומאת'ר הוא ללא ספק שיר פרידה מאמה. העלמה טורי רוצה לעזוב את הבית על אף שהיא עדיין מפחדת. יכול להיות שהיא רוצה לעזוב כדי להגשים את החלום שלה להיות רקדנית כפי שמוזכר כמה פעמים בשיר, ליטרלי. לדעתי האישית, ולא יכול להיות אחרת: זה שיר על בחורה שמתחתנת. He's gonna change my name...

אני חושבת שהריקוד בשיר הזה מסמל את הנישואין. היא היסטרית ולא יודעת מה לעשות. היא פוחדת והוזה. היא מתחננת בשיר, אולי בפני אמה באמת, שתשאיר את הדלת פתוחה בשבילה, כדי שיהיה לה לאן לחזור. Somebody leave the light on... just in case I like the dancing, I can remember where I come from... בשורה האחרונה של השיר, שוב אזכור חיצוני. Breadcrumbs lost under the snow. הנזל וגרטל פיזרו ביער פירורי לחם כדי שלא תאבד דרכים הביתה. הכלה הצעירה איבדה את דרכה הביתה, פירורי הלחם שלה קבורים מתחת לשלג. התוכנית נכשלה. זה פשוט שיר עצוב. וכל כך, כל כך יפה.

השיר התשיעי, Tear In Your Hand, הוא שיר על בחורה שבן הזוג שלה נפרד ממנה ותירץ את זה בתירוץ עלוב, למרות שהיא חושבת שזה בגלל בחורה אחרת. היא חושבת שיש בה יותר ממה שהוא הספיק לראות וכי עצוב על עזיבתו מאחר ועוד יש לה רגשות כלפיו לקראת סוף השיר היא משלימה עם הפרידה ואומרצ שאולי זה באמת הזמן להגיד שלום. שיר עם המון משמעות, בלי ספק.

והנה גלשנו לנו עד Me And A Gun. שיר מזעזע ומחריד. בשנת 1985, עוד בימי וויי קנט טורי ריד, אחרי הופעה בבר לילה אחד, היא נתנה טרמפ הביתה לאחד מהאורחי הבר הקבועים. הוא אנס אותה במכונית. השיר הזה מגולל בצורה מזעזעת ולפרטי פרטים את כל מה שעובר לה בראש, עבר לה בראש, מה שקרה שם, בעירבוביה אחת גדולה. הוא מדהים וקשה, ושובר את הלב. אין טעם לכתוב עליו עוד. פשוט תשמעו אותו בעצמכם.

והשיר האחרון, Little Earthquakes. אפל ומהורהר. זה שיר פילוסופי מטאפורי מאד על הדפקטים הקטנים של החיים ועל כמה שדברים קטנים מטלטלים אותנו. יכול להיות שזה על ריבים קטנים בין שני אנשים, לא בהכרח בקשר רומנטי. הריבים שמתחרטים על שהתחלנו אותם, והריבים שבקלות יכולים היו להימנע. הם לא גורמים למערכת היחסים להסתיים, אלא רק להביא אותך להבנה של עד כמה קרובים אתם וכמה בקלות זה יכול להסתיים.

יצאתי סיילנט אול דיז יירז בקוויז בפייסבוק.

הנה תראו איזה ביצוע יפה.

[

זה ללא ספק אלבום בכורה פשוט מדהים. אני חושבת שאני אמשיך את הפוסט הזה ואסיים לתעד ולתאר ולהאדיר את כל תשעת האלבומים האחרים, שהם מדהימים אחד אחד.

נועה