לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Carbon made only wants to be unmade

Avatarכינוי: 

בת: 17

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2009

אני בא עוד פעם, משחק אחרון ודי 8.9


אז מה היה לנו בזמן האחרון, ממש בקצרה:

 

שני דייטים סבירים. נשיקות חטופות ופחות חטופות. לבחור יש גבה מחוררת ושלילי בספרות. "כן, אולי אפילו יוציאו לי פרופיל קרבי... אני פרופיל 21 גאה." - "הנון קונפורמיזם הזה הוא מאד טינאייג'רי" - "שתקי זונה" והוא עף לעזאזל. ועכשיו הוא מסמס ומתקשר ומסמס ומסמס ואומר שהוא לא קלט עד כמה אני משמעותית עד עכשיו ושעצוב לו והוא מתגעגע. מצידי שיתפוצץ. הרמקולים שלי שבקו חיים, אז אני שומעת את תאטרון רוסי כבר בפעם השלישית בנגן הקטן והמסולקן שלי. יש הרבה אהבה, יש הרבה. לתאטרון רוסי יש הרבה משמעות עכשיו. סופי שלי המתוקה מתקשרת באמצע שיעור מתמטיקה והפלפון אף פעם לא על שקט. היא כותבת לי במחברת מושקעת שעמלתי עליה כמה שעות טובות את חוויותיה מהצבא. היא יצאה שו"ש בסופ"ש האחרון ובאתי לישון אצלה. הקראתי לה את המכתב והיא דמעה. נרדמנו מול שבוע סוף, מה שרק מעיד על היות הדבר הזה ירוד במיוחד. נגמר מחוברות ועצוב לי. ולא היה לי טוב כשהיית איתי, את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי; בפעם החמישית. אני כועס, ומקווה שתיכשלי. אמן תישארי לבד לנצח.

אבל יש אהבה. יש. יש מישהו שאייב גאט מיי איי און, אבל זה עוד מוקדם מכדי לדבר. נדב יכול לקפוץ. שישקול מילים או שישקול שיניים. ערק ופסנתר. יש לי דחף היסטרי לעשות ספורט והחוגים שלי מתחילים אחרי החגים. אני שונאת את אחרי החגים. המדריכים החדשים שלי מבוהלים ואני מבוהלת אפילו יותר, בעיקר מעצם העובדה שהם גדולים בפחות משנה מהבחור שגילגלתי החוצה מהחיים שלי לפני חודשיים וחצי. לפחות ההתקדמות מאז היא מהירה והחיים חוזרים לעצמם. בסך הכל הכל פשוט בסדר. הדברים פשוטים ובהירים, והכל עובד ופועם ושום חלקים לא נושרים מאחור. 23:23. מעניין מי חושב עלי הלילה

מצב הרוח הוא מהורהר משהו בעיקר בגלל שילדה מהשכבה שלי החליטה שהיא נושרת מהחלון ומשיבה נשמתה לבורא. כמה שהחיים מוזרים. מה שבאמת מכעיס אותי היא חרושת השמועות שרצה עכשיו בפייסבוק ובסביבותיו, אף אחד לא טומן ידו בצלחת (יודעים למה דווקא אומרים שמישהו לא טומן ידו בצלחת כשמתכוונים לכך שהוא מתערב? הביטוי מדמה סיטואציה בבית מדרש; בתוך החדר אוכלים, ומחוץ לחדר מתרחשת קטטה. מי שלא מתערב נמנה על האוכלים. אני מניחה שהרבה אנשים יודעים את זה, אבל בשבילי זו היתה תגלית קטנה) וכל אחד מציע את חוות דעתו על מה קרה ואיך קרה ומתי ומה קרה תוך כדי קפצה או נפלה? היא דיברה עם חבר שלה בטלפון תוך כדי? זה מגעיל אותי ובחרתי שלא להאמין לשום דבר מאלה. זה רק מעיד על היות רחובות עיירה קטנה ומשועממת. החיטוט האובססיבי הזה בחיים או במוות, לצורך העניין, של אחרים שלא החלפת איתם מילה בחיי ותאום הם הופכים להיות החברים הכי טובים שלך, הצביעות המשוועת הזאת עולה לי על העצבים ואני דוחה את כל הסיפור בשאט נפש. מי שהיה כלום בחייו יהיה סלב במותו, מה אתם אומרים. יהי זכרה ברוך, לא הכרתי אותה, כמו כולכם. אבל יהי, יהי.

 

שיהיה לכולנו לילה נפלא.

 

אני שמחה שזו לפחות לא אני

נועה

 

 

עריכה

הלכת לצבא. את לא יכולה לצפות שהחיים שלי יעצרו. את לא יכולה להתקשר באמצע שיעור ואת לא יכולה להתקשר בשש וחצי באקינג בוקר. אני לא עובדת אצלך, לעזאזל. את לא יכולה לצפות שאני אשב בהולד בשבילך כל החיים.

נכתב על ידי , 8/9/2009 23:13   בקטגוריות הרהורים, נועה גאונת הדור, אנשים, רע!  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בעלת הבית ב-11/9/2009 20:06



45,115
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)