השעה 7:51 והיום יום שבת. אחוזת מירמור אני יושבת כאן ומקלידה. אני צופה באצבעות שלי נעות לאורך המקלדת השחורה. לאחרונה אני מגלה שיש בי דברים יפים כשהכל מסביב כל כך מכוער. יש לי אצבעות יפות. ארוכות ודקות. השיער שלי מגיע עד המותנים והוא תמיד מעורר חשק עז באנשים והם תמיד נורא רוצים לגעת בו. יש מזג אוויר נפלא. ובכל זאת הכל רקוב.

היתה לי שיחה עם דניאל שלשום (וגם ביום שלפניו, וגם אתמול, ואני מניחה שגם היום). היתה לי תוכנית לנסוע איתו לתל אביב לקנות דיסקים. לא הרשו לי לנסוע ובסוף הלכתי לחזרת מקהלה. איכשהו העליתי את העובדה שחרא לי ושאני מאוסה על עצמי.

תראו מה האינטרנט עשה לי.

אני נעלבת כל פעם שאבא שלי אומר שיש לי רק שלושה מצבי צבירה, צועקת על כולם, במחשב או ישנה. בשורה התחתונה, זה נכון. את שיחות הנפש שלי אני מבצעת דרך מסך. זה יותר משלוש מילים וסמיילי. אני לא חושבת שאי פעם נפתחתי ככה בפני אנשים. יש ימים שבהם קהילת פנטזיה MSN היא כל עולמי. אתם תופסים את הריקנות? "גם אלה חברים." חברים שאני םוגשת אחת לחודשיים במקרה הטוב. גם כן זה. זה מצב די אומלל. כל יום רק מסנג'ר מסנג'ר מסנג'ר. התוכנה הזאת היא הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות עם מחשב. ללא ספק. טוב? רוב הזמן, ולטווח הקצר.

בקושי אני יכולה לעשות עם עצמי משהו. אני ילדה קטנה, מה אני מבינה. לעבור כיתה? זה לא כאילו שם יותר טוב. לעבור ביתספר? אין לאן. לעבור עיר? לעבור פלנטה? לחרוג מגבולות הגלקסיה? נשמע קרוב מתמיד.

הם קוראים לי כאן מולקולה. הדבר הכי מטומטם שאפשר להדביק למישהו, ובכלל כשאני בכלל לא משתמשת במילה הזאת. ההומור כאן מסתכם במילים גסות, זריקת כיסאות והפיכת שולחנות. סטנדאפיסטית אני לא, אבל יש לי יציאות. הם לא מבינים את זה אף פעם. כל מילה שאני אומרת כאן היא מועדת לפורענות, וזה כאילו שהם יושבים ומחכים שאני אומר משהו רק כדי למצוא איך לעשות ממני צחוק. אומרים לי, אם את כל כך שונאת אותם למה את אפילו טורחת להיעלב? ככה. כי זאת אני. אני לא יכולה אחרת ואני כנראה אקבל את זה בפרצוף כל החיים שלי. החופש הגדול קרוב מבחינה מספרית, אבל זה נראה כמו נצח. היה לי חלום שכולם שוכחים את יום ההולדת שלי. רק אמא ואבא זוכרים. אפילו סופי לא זוכרת. אף אחד לא אומר מילה. יורדים עלי גם ביום ההולדת שלי. It's my party and I'll cry if I want to.

אתם יודעים מה?

נורא נורא מתחשק לי למות.

(אם בא לכם להגיב, תגיבו דברים עם טעם. תגובות מטומטמות יימחקו. אין לי זין לישראבלוג.)