| 11/2007
שי נובלמן - שווה כל אקורד(גם בגלל גבע אלון)
הייניקן הבימה קלאב, יום שישי בערב, יורד מטה במורד המדרגות, אפילה, נשען על הבר, לוגם מהוויסקי
וממתין. חם, הקהל כבר פה, רוחו קצרה לתחילת ההופעה, ממתין שגבע אלון יסיים את הסיגריה שלו ונובלמן את בקבוק המים המינרלים ואז זה הגיע...
שי נובלמן עולה לבמה מלווה בגבע אלון, סולן ה"FLYING BABY" , תום להב על הבס, והמתופף, שיסלח לי, אבל לא הצלחתי לקלוט את שמו. השפעות משנות השישים? ללא ספק, לרגע מעורפל אחד ראיתי את "THE WHO" על הבמה כשנובלמן סובב את המיקרופון כפלצור. המוסיקה מצוינת, הלהקה מתאימה את עצמה לקהל שנע יחד איתה במעין מחול קסמים. אלון על הגיטרה, נותן בראש, קטעים שלמים אני בוהה ביכולת הווירטואוזית המשובחת שלו, מנענע אותנו מצד לצד לפי פריטותיו, נותן את כל כולו, ואנחנו אוהבים את זה.
מופע רוק או סטנד אפ? היו רגעים שזה לא היה ברור לחלוטין, נובלמן דיבר, שיתף, צחק והרגיש הכי נוח שאפשר. שירים מהדיסק הראשון והשני, אלון שר שיר משלו כששי מכריז על עלייתה לבמה של מלכת הזמר העיברי – סוזי מילר. כן, זאתי מתוכניות הטלוויזיה באנגלית כשהיינו ילדים קטנים ומפוחדים מהסדרות הללו. את הקשר שלה לאירוע לא הבנתי אבל היה אדיר במיוחד כשהיא שרה את "ג'ורלין, ג'ורילין".
זו פעם ראשונה שאני שומע את נובלמן, אמנם את גבע אלון שמעתי כבר מספר פעמים כעוד הופיע תמורת טיפים בכובע בפאב ה"רוטס" בלילנבלום ובזכות זה ציפיתי לרבות וטובות. אני מוכרח להודות שקצת התאכזבתי, או שפשוט ציפיתי למשהו אחר. יכולות מדהימות של אלון כבר ציינתי אבל זה בהחלט לא מספיק בשביל לסחוב "נשיאת פצוע" אמן אחר כמו נובלמן. היתה הרגשה שנובלמן בא להופיע לח'ברה במובן מסוים. תשדורת בלתי ממודרת עם אחיו שנכח בקהל, ודאחקות על ימין ועל שמאל עם השיכור התורן בקדמת הבמה היו כחלק מן השגרה. אולי התרגלתי להופעות ממוקצעות, רציניות, שבהם כל צליל מכוון ומתוכנן היטב ואולי סתם שתיתי בירה אחת יותר מידי אבל זה היה חסר. אם הייתי מזמין אותו למרפסת בדירתי, או על מזרונים באיזו "חושה בסיני", אז כל הכבוד ואני בהחלט אוכל את הכובע. אבל בשביל אמן ששמו כבר נישא ברבים ובשביל מקום כזה הייתי מצפה לקצת יותר מקצועיות. תקראו לי "אולד פאשן" אבל מה לעשות אני מחפש את ההרגשה שנתנו את הכל בשבילי, שהאנרגיות באוויר מפרקות את יסודות הגג, וששרים בשבילי כאילו אין מחר, והיה מחר...
דבר נוסף שחשוב לי לציין לתשומת ליבם של בעלי המועדון ואיש הסאונד, זה שהיה סאונד חלש, אולי אפילו יותר מחלש. המילים של נובלמן נבלעו בחלל ואנו נותרנו עם המוזיקה, אבל איבדנו את הקשר האישי עם שי כשאיבדנו את היכולת לשמוע את המלל הייחוד שלו.
נובלמן קינח את ההופעה בשיר של ""THE BIRDS, אך הקהל לא שבע וביקש עוד, הדרן של נובלמן ובמיוחד מהסולו של אלון. האווירה היתה טובה, כיפית ומפנקת, משהו בין הארץ לחו"ל, בין שפיות לשיגעון. תגידו לי לסכם את ההופעה בארבע מילים : טעון שיפור אך משובח, ואולי הייתי מוסיף גם הזוי במובנים אחרים, אבל יכול להיות שזה היה רק אצלי אותו ערב אז פשוט תתעלמו.
אני מאמין שנובלמן לגמרי בכיוון הנכון, קצת עבודה על פרטים וקצת יותר מקצועיות והוא הדבר הבא. ללא כל צל של ספק דברים טעימים וטובים עוד יצאו ממאפיית נובלמן ושות'.
| |
| כינוי:
הקמל לאיטו בן: 44 ICQ: 1   |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
