ה ב ל ו ג ש ל י .

"זה הבית שלי
המקום בו גדלתי
הגעתי קטן ומיד התלהבתי
פוגש חברים
מכיר כל פינה
רואה איך כל יום התמונה משתנה
אם בא לי לצחוק
אם בא לי לדעת
זה הוא שתמיד יודע לגעת
אם ככה פתאום מתחשק לי היום
לצייר עוד חלום"

אז לא. לא ערוץ הילדים..

אבל יש לי מקום אחר לגמרי, שהשיר הזה נכתב בדיוק עליי ועליו.

וכמה שזה כבר ברור, הקן שלי.

 אז היה לי סופ"ש מלא בשיחות, דברים חדשים-ישנים, מלא בצחוק, מלא בלמידה.

סופ"ש נחמד הייתי אומרת.

=)

זה מפליא עד כמה שהשיקול דעת שלנו משתנה.

משתנה בין הבוקר, לצהריים, לערב ובלילה.

זה מפליא עד כמה שבאמת, את אותה החלטה, היינו מחליטים באופן שונה אם היא הייתה בזמן שונה ביום.

אבל לא רק מהזמן שיקול הדעת שלנו מושפע.

גם ממצב הרוח, הסביבה, האנשים, ותתפלאו, אפילו ממזג האוויר.

מדהים.

אז מה, אי פעם השביתה הזאת תיגמר?

אז אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי אתמול, ולא נהניתי לצרוח ולקפוץ ולראות אנשים.

אבל כאילו, לא הגיע הזמן??

ואין לי יותר כח להרחיב על זה.

זה כיף לדעת. ברצינות שידע = כוח. וכמה שזה נשמע מפגר ואולי אפילו "חנני" כזה, באמת שהרבה יותר כיף לדעת, מאשר לא לדעת.

שבוע טוב. =))