אף פעם לא היה לי קשר טוב עם סבתא שלי [אמא של אבא].
היא הייתה מהסבתות האלה שדוחפות לך אוכל.
לכן עם היינו באים לבקר אותה זה היה רק לארוחת צהריים או משו בסגנון.
היא הייתה מכינה בעיקר בשר.
לפני שנתיים בערך היא העירה לי שאני שמנה.
נעלבתי ממנה ממש ולא רציתי לחזור לשם ככה הביקורים פחתו.
קצת אחר כך נהייתי צמחונית.
אז הפסקתי לבוא בכלל.
מידי פעם אבא שלי היה הולך לבקר אותה.
המצב הפיזי שלה אף פעם לא היה משהו.
היא גם אף פעם לא אהבה אותי כי שנולדתי היא כבר לא התרגשה
מעוד נכד כי היא מיצתה את זה עם האחיות והבני דודים הגדולים שלי.
אילו רק יכולתי הייתי מנסה לשפר את הקשר אבל עכשיו זה כבר לא יעזור.כי.סבתא.מתה.
ראיתי היום זואי 101 סבתא של צ'ייס מתה ביומולדת שלו!!!
היום י"ג בכסלו התאריך העברי של הימולדת שלי וסבתא שלי מתה!!
?!WTF
סבתא,
אני מצטערת שהייתי כל כך טיפשה.
אבל עכשיו זה מאוחר מידי.
עריכה:
אתמול דיברתי עם אבא שלי בטלפון.
הוא שאל אותי עם אני עצובה, אמרתי כן.
ובאמת הייתי עצובה,הגרון נחנק וכמעט התחלתי לבכות.
הוא אמר לי שאני לא צריכה לבכות אבל אם זה עוזר לי אז לבכות.
אני מרגישה טיפשה כי אני פשוט אדישה. אני אדישה למוות?
לא מוציאה החוצה שום רגשות.
אנשים חושבים שאני יתחיל לבכות או להיות בדיכאון, אבל אני,אני ממשיכה לחיות.
בפנים אני בוכה, בחוץ אני לא מראה.
לפני שנה בערך בעלה של סבתא שלי [מצד אמא] מת, הוא באמת היה חשוב לי הוא היה כמו הסבא
שאף פעם לא היה לי [סבא שלי מצד אבא נפטר שהייתי תינוקת וסבא שלי מצד אמא תמיד היה עסוק בעבודה].
לא הבעתי שום רגש,שוב הייתי אדישה.
לא הרגשתי שהוא מת [אני חושבת שזה בגלל שהוא לא חי בארץ וראיתי אותו רק בפעם בשנה בערך].
הייתי אדישה.
אני לא טיפשה אני אדישה!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
