די,נמאס לי.
נמאס לי לשבת בבית ולא לעשות כלום.
נמאס לי לשבת מול המחשב והטלוויזיה כל היום,לא לעשות שום דבר שאני מתכננת,ולאבד את תחושת הזמן.
נמאס לי.
למה אני צריכה להרגיש רע אגב שאני רוצה לחזור כבר לבית הספר,בגלל החברות הפקאצות שלי,שקרוב לודאי שאם הן יקראו את הפוסט הזה הן יצחקו עליי,ירכלו,ויהיו בעצם....כרגיל?
אז די.
אני רוצה לחזור לבית הספר.
משעמם לי.
אני אוהבת את את בית הספר.
שמונה שעות בו עוברות מהר מאוד.
אני נפגשת בו עם חברים,צוחקת,מתעסקת במשהו,ופשוט עושה עוד משהו חוץ מלשבת על התחת ולבהות במסך.
בטח תרימו גבה-"מי זאת המשוגעת הזאת שרוצה ללכת לבית הספר?!" אבל דיייייייי!
נמאס לי!
אני רוצה ללכת,לכתוב,לענות,לעשות,לגזור,לצייר,להדביק ומצדי גם לטאטא את המסדרון.
אני אפילו מוכנה לחזור ליסודי כרגע שאני כ"כ כ"כ שונאת אותו-העיקר למצוא תעסוקה כלשהי!
הבנו,מאבק המורים מאבק המורים,אבל למה אני צריכה לסבול מכך שיש לנו ממשלה אטומה,שבמקום לסיים שביתה בשבוע כמו שצריך (כמו שסרקוזי בצרפת עשה),מושכים אותה חודשיים?
אם הממשלה הטיפשית הזאת לא תעשה משהו-נמצא את עצמנו בבית עד פסח,ועד אז,אני כבר אשתגע.