לא מזמן הכרתי מישהו.
ונראה לי שהוא אפילו התחיל למצוא חן בעיניי
יצאנו קצת,וכשהבנתי לפני שבוע שזה לא הולך לשום מקום התחלתי לנסות להבין את עצמי..
הבנתי, שמהסיבה שלא לקחתי את הזמן שלי,
התנהגתי בצורה טיפה נחמדה מידי.
כמה שהבן אדם הזה טוב, אני לא הרגשתי אפילו עקיצה של עצב כשהמשכתי לדרכי.
ידעתי שזה מה שיקרה
והגעתי למסקנה שאני לא מוכנה להתחייבות או לקשר רציני,
ולא מהסיבה שאני פוחדת להפגע, ממש לא זה (=
הסיבה היא שזה פשוט לא מתאים.
אני לא חושבת שאם למישהי אין חבר זה מפחית מערכה בתור אישה.
עדיף חבר פצצה מחבר שיהיה רק קיים בתור שגרה.
הייתי צריכה ללמוד את השיעור הזה מהתקופה של האקס שלי אבל זה הגיע אליי בדילאי קטן XD
ולבסוף, הרבה מהחברות הטובות שלי עם חבר, ואני רק שמחה בישבילן, שהן מצאו את הבן אדם הנכון להן,
ואני גם שמחה,
בישבילי,
בישביל החופש שלי,
והזמן שלי,
שאני יכולה להשקיע בעצמי
ובמה שחשוב לי ^_^
ואם כבר מדברים על זה, סיימתי ציור שעבדתי עליו במשך חודש
ואני נורא מבסוטה D:
המורה שלי לאומנות אמרה שהיא מאוד מרוצה ממני ושאני מתקדמת טוב
וגם עזבתי את ביאולוגיה היום כדי לתת לעצמי קצת מרחב נשימה
ובכללי היה לי יום נהדר
מסיבת יום הולדת לאלונה היום!!
מזל טוב מותק!מאחלת לך את כל הדברים הטובים בעולם!
חחח הסקיים ^__^