I forgive myself for not fitting in, And blame the world for the lack of clarity

שיקרת לי. עזבת אותי בשביל מישהי אחרת.

נקודה ולא פסיק. נקודה וזה נגמר.

אז למה זה לא מרגיש נגמר?

זה מרגיש כואב.

אחרי כל ההבטחות, אחרי כל מה שעברנו, אחרי כל מה שהיה...

נטשת, בגדת, הלכת, הרסת, 

כל המילים שבעולם לא יוכלו להראות כמה כואב לי בפנים.

לא מגיע לך הקרדיט הזה אבל אני לא יכולה לסמוך על שום דבר כבר.

איך אוכל לסמוך על מישהי שוב? על כל בנאדם אחר?

שום דבר כבר לא שווה, ולא בגלל שאני לבד שוב, אלא בגלל שנשברתי. לרסיסים.. לחלקים הכי קטנים.

וכואב לי וכועס לי. ואני לא יודעת מה לעשות חוץ מלהרוס דברים יפים.

אבל זה עדיין כואב..

עדיין בוכה כל לילה,

עדיין כואב לי הבטן מלהתגעגע אלייך

עדיין שורף הלב 

עדיין כועסת על מה שעשית לי

עדיין לא נרדמת

עדיין מענישה את עצמי.

ואני לא יודעת איך להפסיק.

אני לא יודעת מה עושים מפה.