לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

TH Story


הסיפור מתרחש בפריז, במלון Crown ברובו . קייט ואשלי פוגשות את טום וביל קאוליץ , בזמן שהשניים מתחמקים מגדוד מעריצות שלא מניח להם לנפשם. טום וביל נשארים לישון בחדר של השתיים עד שהעניינים ירגעו . אבל מה יקרה בהמשך ? מה על גאורג וגוסטאב ? קריאה מהנה!

Avatarכינוי:  כותבת הסיפור ™

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

פרק 9 ((((:


מאירועי הפרק הקודם:

"ששש , למה את צועקת?" אמרה האישה משירות החדרים

"ממתי אנשים נכנסים ככה לאמבטיה בלי לדפוק ?!"

גאורג אוהב בנים!"

"גאורג , תרד ממני!"

"אה , רגע , גאורג יושב עלי!"

"מישהו כאן עוין במיוחד היום,"

"מחבלים!!! מחבלים דופקים לנו על הדלת!!!!!!"

גאורג מבחוץ : "אמא שלך מחבלת !! תפתחו לי כבררר!"

"פאק! תפתחו לי כבר! אני אפרוץ תדלת הזאת באמא שלי !"

 הוא פשוט זינק על גוסטאב .

נראינו כמו מטורפים , גאורג יושב על ביל ולא נותן לו לזוז , טום וגוסטאב צוחקים , אני מתפקעת מצחוק ולא מפסיקה , ואשלי לא סותמת את הפה שלה לרגע .

"יאו, זה ממש לא מצחיק! אני לא מרגיש את הלחי שלי בגללך , אוטיסט!"

אני החלטתי סופית שהתייאשתי מהגרמנית . היא לא מובנת . זה נשמע כאילו הם אומרים כל היום "כיכוגלגגחהחהחהחהחה!" זה מטריף אותי!

 

 

פרק 9:

אחרי גאורג הבנים התחילו לקום גם כן .

יצאנו מהחדר . צרחות מטורפות . (מעריצות)

נדחפנו בין ההמון , ניסינו לצאת . כשיצאנו מההמולה ההיא , הלכנו אל הלובי .

ישבנו על הכורסאות האלה .

הטלפון של אשלי צלצל , על הצג הופיע השם 'בראד'.

'פאק'. חשבה אשלי . 'לסנן אותו ? או לענות ?'

לבסוף החליטה לענות .

"מה?" היא אמרה בקול יבש .

"את עצבנית או מה?" הוא ענה , בקול עוקצני .

"נו ?" היא אמרה .

"כלום , כלום . סתם רציתי לדבר." הוא מלמל.

"טוב, אז אני לא . זה היה דיי ברור כשנפרדנו , שלא נחזור לדבר 'סתם' , כמו פעם." היא אמרה והקפיצה את רגלה הימנית בעצבנות .

"אני יודע, אבל.. זאת תקופה קשה . ואין פה עם מי לדבר . מה אי אפשר להיות ידידים ?!" הוא שאל

" אנחנו לא יכולים להיות סתם ידידים . אתה יודע כמה זמן לקח לי עד שהתגברתי עליך? כ.כ פגעת בי .."

"כוסעמק." הוא מלמל

"ביי, בראד." סיננה אשלי וניתקה.

"המ?" מלמלתי לעברה.

"סתם .. לא משנה."

הבנים הגיעו אחרי 5 דקות של שתיקה מעיקה ביני לבין אשלי . ידעתי שאין טעם ללחוץ עליה , כשהיא תרצה היא תספר . אני מכירה אותה .

הבנים עברו לפנינו ואנחנו קמנו אחריהם .

הלכנו ונכנסנו לאיזושהי סמטה , כנראה קיצור דרך או משהו כזה .

אשלי ואני התקדמנו לעבר הבנים.

"אתם בטוחים שכדאי שניקח אותן לשם?" גוסטאב אמר

"לאן ניקח אותם אם ככה? אנחנו לא מכירים כאן שום מקום חוץ מהמועדון הזה." אמר ביל

"אז נמצא מועדון אחר." אמר גוסטאב "זה לא מועדון בשבילן , כל השיכורים שם!" הוא התפרץ

"אנחנו נהיה איתן , לא יקרה להן כלום ." התעקש ביל

"תזכרו מה שאמרתי , טוב? הבנות ישנאו את המועדון הזה , ואתכם על שלקחתם אותן לשם." גוסטאב אמר והזעיף את פניו .

"ואתה , מה אתה שותק פתאום?" גאורג פנה אל טום .

"אין לי מה לקחת בשיח ה"מרתק" שלכם . תיקחו אותן לאיפה שבא לכם ." אמר טום

בינתיים אני ואשלי הלכנו בשלווה מאחור ,

אני זמזמתי לי את "scream" וחייכתי .

דילגתי לעבר הבנים ונעמדתי מולם .

"אז על מה מדברים?" שאלתי

"לאן בא לכן ללכת?" שאל גוסטאב והסתכל עליי .

"לא יודעת . איפה שתיקחו אותנו יהיה מעולה." אמרתי והסתכלתי על טום וביל.

ביל נעץ בגוסטאב מבט של 'אמרתי לך.' .

ביל: "יופי , אז הולכים למועדון."

גוסטאב שילב את ידיו בעצבנות.

אני: "למה?"

ביל: "למה מה?"

אני: "למה שאלתם?"

ביל: "סתם .. לא משנה."

שתקתי והסתכלתי על הלהקה . כל אחד נראה .. מוטרד , באופן שונה . כלומר , אני לא יכולה להסביר את זה .

הייתה שתיקה דיי ארוכה , עד שהגענו אל המועדון .

התיישבתי ליד הבר , טום ואשלי משני צדדי .

החלטתי שאני אשתה הפעם קצת יותר מחצי כוס מיץ ענבים (XD).

טום: "תן לי.. תן לי ג'ין ."

אני: "אה .. תן לי משהו .. לא חזק מידי." אמרתי .

הברמן הנהן וניגש להביא את המשקאות .

בלעתי את הרוק . לא שתיתי בחיים . שום דבר . באמת שלא . אולי רק משקה אנרגיה פעם אחת . שלוק אחד וירקתי הכל . זה היה מגעיל .

הברמן הביא את המשקאות אלינו , ואשלי לחשה לי

"את בטוחה שאת רוצה לשתות את זה?"

הנהנתי ושתיתי שלוק אחד . עשיתי את הפרצוף הכי חמוץ שעשיתי בחיים , ניסיתי לעדן אותו אמנם , אבל הטעם היה מגעיל .

טום צחק .

טום: "את לא כזו שתיינית, הא?"

אני: "לא, לא ממש." צחקתי "אבל אני אתגבר."

לקחתי עוד שלוק , ועוד אחד . לאט התחלתי להתרגל אל הטעם , לעשות פחות פרצופים .  הבטתי בכוס , כמעט לגמריי ריקה . 'רק עוד שלוק אחד וגמרנו.' חשבתי בעודי לוקחת את הכוס ושותה ממנה .

אני: "אה! עוד אחד בבקשה." חייכתי אל הברמן .

נשענתי על כתפו של טום .

הוא עדיין נראה צלול , כאילו לא שתה 2 כוסות .

הברמן הביא עוד כוס אחת . שתיתי אותה בלי לחשוב יותר מידי . אשלי נראתה מודאגת קצת . התעלמתי ממנה

שתיתי עוד , ועוד . אני לא זוכרת הרבה דברים , אני רק זוכרת שהרגשתי טוב , למעשה . אולי הבטן קצת כאבה לי , אבל הרגשתי טוב יחסית .

טום שתה קצת מהכוס האולי רביעית שלו.

גררתי אותי איתי ורקדנו .

הרגשתי שאף אחד לא שולט בי . אף אחד לא מחליט עלי , ואף אחד לא ידכא אותי . שהיום אני קטי המשוחררת.

ואז , הרגשתי שאני חייבת להקיא . פשוט להקיא . עזבתי הכל ורצתי לשירותים .

הקאתי כמו שלא הקאתי בחיים . הרגשתי נורא , אבל צלולה בהרבה יותר .

שתפתי את הפנים שלי .

התיישבתי ליד הבר , ביל ישב שם .

ביל: "וואו , את נראית שפוכה . הכל בסדר?"

אני: "עכשיו קצת יותר טוב." חייכתי אליו וביקשתי מהברמן מים .

אשלי הסתכלה עליי והשבתי לה במבט של 'מה קרה?'.

שתיתי באיטיות מהמים .

אני לא ממש זוכרת , אבל באיזשהו שלב החלטתי שאני חייבת ללכת לשיר . ככה , חייבת!

להביך את עצמי , כי ככה אני משתחררת .

"שרים אצלכם קריוקי?" שאלתי את הברמן.

"תלוי איזה שירים , איזה שיר את רוצה לשיר?" הוא שאל

"הממ .. יש לכם .. Underneath your clothes?"

הברמן חיפש קצת ולבסוף אמר "כן , אז את תשירי את זה ?"

הנהנתי והוא הביא לי מיקרופון . חייכתי אליו. אשלי תפסה אותי בחולצה שלי .

"את הולכת לשיר?!"

"כן, למה?" שאלתי . איזו גסות . אסור?!

"לא יודעת , את אף פעם לא שרה."

"אני שרה במקלחת ונשמעת נהדר." התחצפתי והלכתי אל הבמה .

התיישבתי על הכסא שהיה שם והמוזיקה התנגנה .

התביישתי מאוד , רציתי לקום אבל משהו עצר בעדי 'שלא תעזי!' קרא קול בתוכי .

You're a song Written by the hands of god Don't get me wrong cause This might sound to you a bit odd But you own the place Where all my thoughts go hiding And right under your clothes Is where I find them.

התחלתי יותר להשתחרר , זה היה הקטע הכי אהוב עליי , הפזמון .

Underneath Your Clothes There's an endless story There's the man I chose There's my territory And all the things I deserve For being such a good girl honey Because of you I forgot the smart ways to lie Because of you I'm running out of reasons to cry When the friends are gone When the party's over We will still belong to each other

Underneath Your Clothes There's an endless story There's the man I chose There's my territory And all the things I deserve For being such a good girl honey I love you more than all that's on the planet Movin' talkin' walkin' breathing You know it's true Oh baby it's so funny You almost don't believe it As every voice is hanging from the silence Lamps are hanging from the celing Like a lady to her good manners I'm tied up to this feeling Underneath Your Clothes There's an endless story There's the man I chose There's my territory And all the things I deserve For being such a good girl honey.

 

Underneath Your Clothes, Ah ho oh woah!

There's the man I chose there's my territory and all the things I deserve for being such a good girl,

For being such a good girl.

                                                                                       

חייכתי . הרגשתי טוב , שהשתחררתי באמת .

אנשים אפילו מחאו כפיים . אהבתי את ההרגשה הזו . הסמקתי וחיפשתי בעיניי את טום , או ביל .

מצאתי את ביל ליד הבר , מוחא כפיים ומחייך אליי , ואת אשלי שהייתה כנראה המומה . היא מחאה כפיים בהתרגשות . 'פתאום היא מתרגשת בשבילי?' חשבתי וירדתי בקלילות מהבמה .

גוסטאב עמד ליד הבמה , ניגשתי אליו .

גוסטאב: "ואוו . היית מדהימה."

אני: "בוא תגזים עוד קצת . אבל לא הייתי נוראה , זה נכון . באמבטיה אני נשמעת הרבה יותר טוב ." צחקקתי

גוסטאב :"תזמיני אותי פעם לשמוע." הוא צחק.

אני: "רק אותך." קרצתי לו וצחקתי .

חיפשתי את טום . 'איפה הילד הזה?' הלכתי והתיישבתי ליד הבר .

ביל: "ואוו , את שרה?" הוא שאל

אני: "רק במקלחת." צחקתי

ביל: "את נשמעת ממש מעולה. חשבת לנסות להפוך את זה למקצועי?"

אני: "ממש לא. ואני לא רוצה להפוך את זה למקצועי . זה היה חד פעמי." השבתי "ראית את טום?"

ביל: "לא , הוא לא רוקד?"

אני: "לא , לא ראיתי אותו על הרכבה." אמרתי כשאב בטן חד פילח את הבטן שלי .

החוורתי , רציתי לצרוח .

ביל: "את בסדר?!"

אני: "הבטן שלי , אני מרגישה נורא!" קראתי

ביל: "בואי."

אני: "מה בואי? לאן בואי?"

ביל: "חוזרים למלון."

אני: "רק בגללי ?!"

ביל: "כן."

אני: "לא, ביל! אני אלך לבד."

ביל: "בשום פנים ואופן . את לא הולכת לבד."

אני: "אני לא רוצה להרוס לך אבל.. נורא מוקדם."

ביל: "אז מה? אני מת מעייפות במילא."

אני: "בטוח?"

ביל: "100%"

אני: "טוב."

ביל ואני הלכנו בסמטה ההיא .

אחרי קצת יותר מ5 דקות הגענו לחדר שלי ושל אשלי .

לקחתי מים מהמיני בר והתיישבתי על הספה .

ביל: "איך את מרגישה?"

אני: "יותר טוב," חייכתי אליו .

ביל: "יופי." הוא חייך אלי את החיוך המקסים שלו .

אני: "תודה." לחשתי

ביל התקרב אליי לאט , הסתכלתי על השפתיים המתוקות שלו , 'אסור.' חשבתי , אבל .. לא יכולתי למנוע מעצמי .

התנשקנו . התמכרתי למגע השפתיים שלו , השפתיים הרכות שלו .

התנתקתי ממנו לבסוף , בלית ברירה .

אני :"אסור לנו." השמטתי את ראשי .

ביל: "אני מצטער . לא התכוונתי. "

אני מקווה שאהבתם .

תגיבו?

נכתב על ידי כותבת הסיפור ™ , 14/11/2007 16:03   בקטגוריות פרקים - טוקיו הוטל  
90 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,365
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת הסיפור ™ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת הסיפור ™ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)