מאירועי הפרק הקודם:
"זה היה דיי ברור כשנפרדנו , שלא נחזור לדבר 'סתם' , כמו פעם."
"כוסעמק." הוא מלמל
"אני שרה במקלחת ונשמעת נהדר." התחצפתי והלכתי אל הבמה .
התביישתי מאוד , רציתי לקום אבל משהו עצר בעדי 'שלא תעזי!' קרא קול בתוכי .
חייכתי . הרגשתי טוב , שהשתחררתי באמת .
ביל: "ואוו , את שרה?" הוא שאל
התנשקנו . התמכרתי למגע השפתיים שלו , השפתיים הרכות שלו .
התנתקתי ממנו לבסוף , בלית ברירה .
אני :"אסור לנו." השמטתי את ראשי .
ביל: "אני מצטער . לא התכוונתי. "
פרק 10:
הסתכלתי עליו . שתקתי .
ביל קם מהספה , תפסתי לו את היד .
אני: "בבקשה, אל תספר לטום . לא קרה פה שום דבר ."
ביל הנהן ונתתי לו ללכת .
'מה אני עושה ?!' נתתי לעצמי מכה על המצח .
טמנתי את פניי בכפות ידי ונתתי לכל הרע לצאת ממני . בכיתי . בכיתי , ובכיתי, ובכיתי .
לא רציתי להפסיק לבכות . רציתי לבכות עד שכל הדמעות יגמרו לי .
נשכבתי על המיטה שלי . בכיתי עד שנרדמתי .
התעוררתי מרעש של דלת נסגרת וצחוק מתגלגל .
..: "שש ." שמעתי , זה היה הקול של אשלי .
..: "זו קטי?"
אשלי: "אהא . עכשיו תהיה בשקט, אני חושבת שהיא ישנה."
כל כך רציתי להדליק את האור ולראות מי זה . הגב שלי נתפס , והכרית שלי הייתה עדיין רטובה .
..: "סליחה." הוא לחש
אשלי: "אני חושבת שכדאי שתלך עכשיו , גאורג."
אהה! אז זה גאורג!
גאורג: "ככה את מגרשת אותי?"
אשלי: "מה פתאום! ככה-" שמעתי אותם מתנשקים .
אוי ואבוי! גאורג ואשלי ?! מאיפה הקריצו את השילוב המוזר הזה ?!
גאורג: "אה. טוב , זה משהו אחר ." הוא צחק.
אשלי: "ביי.." שמעתי אותה מחייכת .
שמעתי את הדלת נסגרת ואז - פתחתי את האור.
אני: "אז מה? גאורג?"
אשלי קפצה , המסכנה. איך היא נבהלה.
אשלי: "יואו , איך הבהלת אותי עכשיו!"
אני: "גאורג? גאורג?"
אשלי: "גאורג."
אני: "אבל חשבתי שאת לא אוהבת אותו! מהרגע ששמעת את טוקיו הוטל וראית אותם דיברת על כמה שהוא פרט שולי בלהקה!"
אשלי: "דברים משתנים, את יודעת."
אני: "רגע, איך?"
אשלי: "מה איך?"
אני: "איך זה .. איך זה קרה?"
אשלי: "לא יודעת. דיברנו , ואז רקדנו והוא היה מאוד חמוד. וזהו בעצם."
אני: "טוב."
אשלי: "טוב?!"
אני: "מה את רוצה שאני אגיד לך, לא טוב?"
אשלי: "קרצייה את , את יודעת ?"
אני: "בכל מקרה , מה את אומרת על הסולו שדפקתי?"
אשלי: "אה, הוא היה מקסים! לא ידעתי שאת שרה ככה."
אני: "גם אני לא.. חשבתי שזה רק בגלל האפקטים של המקלחת וכל זה."
אשלי צחקקה.
אני: "אני לא מאמינה, גאורג? כאילו , גאורג?"
אשלי הסתכלה עליי לרגע .
אשלי: "בכית?!"
אני: "מה? לא.. לא..!"
אשלי: "את בכית! מה קרה?"
אני: "כלום , כלום . אני פשוט במצברוח כזה של לבכות על כל שטות."
אשלי: "את בטוחה?"
אני: "כן, אשלי!"
אשלי: "את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל, נכון?"
אני: "אשלי, לא קרה כלום!"
אשלי משכה בכתפיה והתיישבה על המיטה שלה .
אני: "אז הולכים לישון?"
אשלי: "נראה לי. הולכים?"
אני: "כן, אני חושבת."
אשלי: "אז תכבי את האור."
אני: "אוף." קיטרתי וכיביתי את האור .
התעוררתי ב-12:00 בערך ,
אשלי ישבה על הספה וראתה טלוויזיה .
התיישבתי על המיטה שלי ושפשפתי את עיניי .
הלכתי לאמבטיה והסתכלתי על עצמי . העיניים שלי היו אדומות ועייפות .
שטפתי את הפנים שלי וצחצחתי שיניים .
החלטתי לצאת החוצה קצת , לעשן טיפה .
זרקתי על עצמי גופיית סבא , חצאית ג'ינס וכפכפים . לקחתי איתי פלאפון , אייפוד , וקופסת סיגריות .
'מצית אני כבר אבקש ממישהו.'
ירדתי ויצאתי מהמלון .
התחלתי ללכת , עד שנכנסתי לפאק אחד , יפהפה. התיישבתי על הספסל ושמתי את האוזניות שלי .
השיר You Had a Bad Day התנגן באוזניי .
"קטי?!"
הרמתי את ראשי.
ואו . זו ז'ולי!
"ז'ולי? זו את?" חייכתי אליה
"קטי! כמה זמן עבר? את מעשנת?!"
"בקטנה." אמרתי.
"קטי , כמה התגעגעתי , את לא מאמינה."
"יש לך מצית?" שאלתי
"כן." היא צייצה
"אז גם את מעשנת! ממתי?"
"אולי חודש - חודשיים." ז'ולי הושיטה לי את המצית והדלקתי את הסיגריה .
"וכמה זמן את?" היא שאלה
"אולי שבוע. מצחיק , תמיד הייתי נגד זה."
"אהה." הייתה שתיקה דיי מביכה .
לא ידענו מה להגיד , לא התראינו מעל שנתיים .
הגברתי את הווליום באיפוד ושאפתי מהסיגריה .
ז'ולי דיברה , אבל לא כל כך שמעתי אותה .
הורדתי אוזניה אחת.
"הא? אמרת משהו?"
"כן, אני חושבת שאני אלך , נהיה לי קצת קר . באיזה מלון את?"
"Crown. חדר 221."
"בסדר , אז נדבר." היא חייכה והלכה משם .
הסתכלתי על השמיים , הם היו אפרפרים .
"מוזר." מלמלתי . "עוד לא נובמבר אפילו."
שאפתי עוד מהסיגריה שלי והחזרתי את האזנייה לאוזן .
החלטתי לחזור בחזרה למלון .
הסתכלתי בפלאפון "3 שיחות שלא נענו?!" מלמלתי והסתכלתי ממי הן .
טום\ביל , אשלי , אמא.
'אמא..' גיחכתי לעצמי .
התקשרתי לאשלי . "מענה הקולי. הי, זאת אשלי . אני לא יכולה לדבר , מצטערת . אבל תשאירו הודעה , טוב?"
"הי אש , זו קטי . התקשרת ? דברי איתי. אוהבת אותך." אמרתי במהירות וניתקתי . שאפתי עוד קצת מהסיגריה וזרקתי אותה על האדמה ליד המלון ודרכתי עליו .
נכנסתי למעלית בכבדות , לחצתי על קומה 10 .
העברתי את הכרטיס של החדר ונכנסתי.
אשלי וגאורג התמזמזו על הספה .
'אויש , נו .' עדיין הייתי בשוק מהשילוב הקיצוני הזה .
אשלי הסתכלה עליי במבט של 'צאי מיד החוצה!'.
הרמתי את ידיי כמו 'חפה מפשע' ויצאתי מהחדר .
דפקתי על הדלת של החדר של ביל וטום .
"רגע , רק שנייה!" שמעתי את קולו של ביל .
'פאק!' נלחצתי 'מה עושים עכשיו?!'
ביל פתח את הדלת .
"אה , קטי." הוא אמר.
"א.. 'ני יכולה להיכנס?" שאלתי בחשש.
"כן, כן ."
"טום נמצא?" שאלתי .
ביל עיוות את פניו ואמר "לא , הוא יצא מוקדם מאוד בבוקר . זה מוזר , כי הוא אף פעם לא מתעורר מוקדם ."
איפה שטום נמצא (סופסוף מגלים!):
טום ישב במכונית ספורט קטנה ולבנה ותופף על ברכו בעצבנות , שואף עוד קצת מהסיגריה שהייתה לו בפה .
הוא נוסע כבר כמעט שעתיים .
"אה, סאקי?" הוא מלמל ונשף את העשן של הסיגריה
"הא?"
"אהמ , מתי בדיוק נגיע?"
"כנראה בעוד 20 דקות או משהו כזה."
"למה רק אני צריך לנסוע לשם?!"
"אנלא יודע , ג'וני רצה לפגוש רק אותך."
"ולמה אתה בא איתי?" הוא שאל בגסות
"אמרתי לך כבר, ג'וני הזה נראה לי קצת מפוקפק . אנלא סומך עליו ."
"סאקי , הוא חבר של הלהקה כבר דיי הרבה זמן!"
"אבל מה עם החברה הקטנה שלך , אה .. קטי? זו שהוא ביקש ממנה לדגמן?"
טום הסמיק ומלמל משהו .
"מה איתה?" שאל טום , ואז נפל לו האסימון , הוא השתעל "סאקי , לג'וני יש כבר חברה , אני חושב שהוא אפילו מאורס לה!"
"הוא נראה לי נחש . אתה לא הולך אליו לבד , זה בטוח ."
"האמ . איפה זה בכלל?"
"מרסיי."
"הא?!"
"אתה שואל אותי?!"
טום צחק ושאף עוד מהסיגריה .
"אוה , Forgotten Children." סאקי מלמל במבטא גרמני נוראי .
טום השעין את הכיסא שלו למצב של שכיבה ועצם את עיניו .
כנראה שהוא נרדם.
"טום! תתעורר כבר!"
טום התיישב מיד בפאניקה "הא?! מה?!!?!"
"כלום , נרדמת ואנחנו כבר הגענו."
טום הוריד את החגורה ויצא מהאוטו .
זה היה בית מפואר מאוד , הגינה ענקית והדשא ירוק .
טום צלצל בשער .
"אה, כן?" נשמע קולו של ג'וני
"אהמ , ג'וני אחי .. זה טום."
"אה , אה.. כן, רגע." אמר ג'וני והשער נפתח .
ג'וני פתח את הדלת והסתכל על טום בחיוך .
"אז לכבוד מה הכבוד לראות אותך?" צחק טום
"רציתי לדבר , נראית מאוד מוטרד בפגישה שלנו עם הבנות . אוה , הי סאקי." ג'וני חייך "תכנסו , תכנסו." ג'וני החווה בידו וחייך אל טום וסאקי .
ג'וני התיישב על ספה חומה בסלון הגדול שלו .
"שבו , תרגישו בנוח."
'איך אי אפשר לא להרגיש בנוח ?! הכל פה עור וריפוד!' חשב טום , אך חייך חיוך מאולץ אל ג'וני .
"אתה יודע , טום .. הבנות נראו מאוד נרגשות בפגישה , לעומתן אתה נראית דיי מוטרד . משהו מפריע לך?" שאל ג'וני.
'כוס אמא שלך! בשביל זה נסעתי שעתיים וחצי?!' קול בתוך טום זעק .
"לא , לא! הכל מצוין עכשיו."
"אוה , אז בסדר . טוב .. אשמח אם תמסור את המכתבים האלה לבנות." ג'וני אמר והגיש לטום שני מכתבים לבנים , שנראו רשמיים ומכובדים .
על המכתב היה כתוב בכתב עגול ומסודר 'לכב' אשלי לאונדסברג.' , ועל המכתב הוטבע הסמל של "Row Model" .
טום הנהן .
"אהמ , עוד משהו?" טום מלמל
"לא , זהו בעצם." חייך ג'וני. "תודה שקפצתם לבקר."
טום קפץ את ידיו לאגרופים , כל כך התחשק לו להחטיף לג'וני .
טום שנא נסיעות . ג'וני אמר שזה דחוף . מה לעזאזל כל כך דחוף ?! הוא שנא את ג'וני .
הוא שנא אותו כל כך .
מאז ההצעה של ג'וני לבנות טום שנא אותו .
טום יצא מהבית של ג'וני והדליק סיגריה .
"תדאג שנגיע כמה שיותר מהר." טום סינן לעבר סאקי.
איך? (:
תגיבו!
עד שאין 90 תגובות (כולל שלי) אין פרק 
עריכה 8:55 -
טוב , טוב .
אני אסתדר עם 70 P=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת הסיפור ™