לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

TH Story


הסיפור מתרחש בפריז, במלון Crown ברובו . קייט ואשלי פוגשות את טום וביל קאוליץ , בזמן שהשניים מתחמקים מגדוד מעריצות שלא מניח להם לנפשם. טום וביל נשארים לישון בחדר של השתיים עד שהעניינים ירגעו . אבל מה יקרה בהמשך ? מה על גאורג וגוסטאב ? קריאה מהנה!

Avatarכינוי:  כותבת הסיפור ™

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

פרק 11 (:


מאירועי הפרק הקודם:

"בבקשה, אל תספר לטום . לא קרה פה שום דבר ."

אוי ואבוי! גאורג ואשלי ?! מאיפה הקריצו את השילוב המוזר הזה ?!

ואו . זו ז'ולי!

לא ידענו מה להגיד , לא התראינו מעל שנתיים .

"אוה , אז בסדר . טוב .. אשמח אם תמסור את המכתבים האלה לבנות."

על המכתב היה כתוב בכתב עגול ומסודר 'לכב'  אשלי לאונדסברג.' , ועל המכתב הוטבע הסמל של "Row Model"  .

 טום קפץ את ידיו לאגרופים , כל כך התחשק לו להחטיף לג'וני .

הוא שנא אותו כל כך .

"תדאג שנגיע כמה שיותר מהר." טום סינן לעבר סאקי.

 

הערה - סאקי הוא שומר הראש , לכל מי שלא יודע (:

 

פרק 11:

הם נתקעו בפקק כי למישהו היה שם תאונה.

"אתה שם לב שזה תמיד קורה לנו?!" שאל טום בעצבנות .

"ואו , טוב שלא הגזמת."

"אני שונא אותך." צחק טום וחזר מיד לפרצוף העצבני שלו .

טום פתח את החלון שלו והציץ כדי לראות מה קרה.

לפתע נשמעה צעקה מבחוץ. טום הסתובב וראה כמה בנות שצועקות לו:

"טום קאוליץ אנחנו אוהבות אותך!!!"

טום גיחך לעצמו .

"ראית מה זה? הן אוהבות אותי." הוא הרים את הגבה שלו לעבר סאקי שהחליט להתעלם ממנו .

כמה מהבנות שם צרחו " Wir Liebe Dich!" (אנחנו אוהבות אותך).

" Ich weiß." הוא קרא מתוך המכונית וצחק (זה אומר - אני יודע).

"פאקינג שיואו! הוא הרגע אמר שהוא אוהב אותי!!!!!!" אמרה אחת שניסתה לעבוד על שאר הבנות שהיא יודעת גרמנית .

הבנות התחילו לצרוח ולצחוק.

"פשש , צנוע." מלמל סאקי .

"יאללה, מה אנחנו עומדות פה כמו איזה פוסטמות?!הוא אמר שהוא אוהב אותי , יש לי צ'אנס איתו כאילו פאקינג! בואו נעקוב אחריו!!" אמרה זו שניסתה לעבוד עליהם.

"אבל אין לנו אוטו, גאונה!"השיבה אחת אחרת

"אז בוא נשאיל אחד.." ענתה לה הראשונה , נקרא לה לורן.

"איפה נמצא אוטו בלי נהג?!" נדחפה מישהי אחרת.

"כאן יש אחד.." אמרה בפשטות אחת שמנמנה במיוחד .

"כאילו , את מפגרת . זה האוטו מהתאונה, הוא בטח נדפק או משהו..." אמרה אחת מהן

"הוא דיבר איתי , ראית את זה?!" אחת מהבנות אמרה בזמן שהן נכנסו לאוטו שלא שלהן.

"מה את דפוקה בראש?! הוא דיבר איתי , הוא אוהב אותי!"

"אתן שתי מפגרות , אני אחת מאלה שצרחו שאנחנו אוהבות אותו . ואני הכי יפה מכול מי שצרחה, אז ברור  שהוא ענה לי . הוא מטורף עליי . היופי שלי הפנט אותו."

הבנות הסתכלו עליה והתחילו לצחוק.

"מה את אוטיסטית? את לא היחידה שצרחה, ובטח לא הכי יפה מהן, ומילא , אם הוא ראה אותך הוא בטח התעוור.." אמרה אחת מהבנות שצרחו.

"מהיופי הטבעי שלי?"

"מהיופי הכפרי שלך , את דומה לפרה ."

"אחח , סאקי'לה , אתה לא יודע מהם חיי הזוהר. אם רק היית יודע.." נאנח טום .

 

איפה שז'ולי נמצאת:

"תכניסו אותה לאמבולנס!" אמר אחד מהעובדים באמבולנס

"אבל -"

"בלי אבל! אתה לא רואה , היא מחוסרת הכרה !" הוא צרח.

"אבל האוטו! הבנות האלה גנבו אותו!"

"את הבנות האלה השוטרים יתפסו . בינתיים אנחנו מסיעים את הבת שלך לבית החולים!"

"אבל השוטרים האלה לא שווים כלום! והאוטו הזה שווה הון!" מלמל האבא של ז'ולי .

הוא הוציא את הנייד של שלה מהתיק שלה , קודם כל חייג לאשתו.

"הלו?" ענה קול ישנוני.

"מרי!" זעק אביה של ז'ולי.

"הארי, קרה משהו?"

"ועוד איך קרה! לז'ולי הייתה תאונת דרכים! ואחרי זה כמה בנות משוגעות גנבו את האוטו!"

"הכל בסדר?!"

"הכל קרה רק עכשיו , אנחנו באמבולנס , נוסעים לבית החולים. עדיין לא יודעים מה קרה לה."

"היא ערה? היא נושמת?"

"ערה היא לא . אבל היא נושמת."

מרי נשמה לרווחה .

"טוב, תעדכן אותי ברגע שאתה יודע משהו. וגם כשאתה יודע באיזה בית חולים אתם."

"בסדר. אז נדבר."

"ביי."

כעבור חצי שעה בערך , נשמע צלצול בפלאפון של ז'ולי.

"הלו?" מלמל הארי אל תוך הפלאפון.

"ז'ולי?" נערה ענתה.

"אממ , זה אבא שלה."

"אה, אפשר את ז'ולי בבקשה? תאמר לה שזו קטי."

"אהה , קטי.. ז'ולי אמרה לי שדיברתן . זה דיי מסובך, היא עברה תאונה."

"מה?! מתי?"

"לפני בערך שעה או שעה וחצי ."

"והכל בסדר איתה?"

"אני לא ממש יודע, אני בחוץ בחדר ההמתנה."

"ו.. אפשר לבוא לבקר?" קטי שאלה בדאגה.

"בעיקרון הרופאים אומרים שכן. את רוצה לבקר?"

"כן, ברור! אז איזה בית חולים זה?"

"Hopital de France"

"אני אגיע." קטי אמרה וניתקה.

 

מנקודת המבט של קטי:

ניתקתי . ז'ולי בבית חולים . דווקא היום כשקבענו ..

ביל הסתכל עלי.

ביל: "קרה משהו?"

אני: "חברה שלי בבית חולים.. היא שרופה עליכם.." ספק צחקתי - ספק הייתי רצינית .

ביל: "אז אולי נבוא לבית החולים?"

אני: "אני לא יודעת , מה אם לא ירשו לכם להיכנס?"

ביל: "יש לנו פרוטקציות של מפורסמים." הוא צחק .

אני: "חח .. יש בזה משהו ."

ביל: "אולי זה הפנים היפות שלי?" הוא צחק

אני: "חה-חה-חה . לא." אמרתי

ביל: "אווץ'."

אני: "רגע , כולם באים ? או שרק אתה תבוא?"

ביל: "לא יודע , אמרת שהיא שרופה עלינו . לא רק על ביל הסולן המדהים ." הוא אמר ברצינות .

אני: "אז איפה בעצם כולם?" שאלתי ואז מלמלתי "אני יודעת איפה גאורג.."

יצאנו מהחדר וראינו את אשלי וגוסטאב.

אני: "איפה גאורג?"

אשלי: "נורא בוגר . נראלי שהוא בשירותים."

ביל: "אני מפספס משהו?"

אני: "לא , לא משנה ."

הסתכלתי על אשלי במבט של 'נוו..?'

לפתע גאורג יצא מהחדר שלנו .

אני: "אהמ .. תקשיבו , חברה שלי עברה תאונה , והיא ממש אוהבת את טוקיו הוטל .. אז .. ביל הציע שתבואו איתי לבית חולים, לשמח אותה וזה... אז אתם רוצים לבוא?"

אשלי: "גם אני?"

אני: "כן, אם את רוצה.."

גוסטאב: "או-קיי"

אשלי: "אין לי בעיה לבוא ."

גאורג הנהן "גם לי אין."

טום: "מה אין לך, זין?"

הוא צץ משום מקום עם סאקי וכולם התחילו לצחוק חוץ מגאורג שהסתכל על טום במבט מאיים.

טום: "אתה לוקח הכל ברצינות , תרגיע קצת!"

אני התחלתי לצחוק , כי נזכרתי ב'מחבלים!! מחבלים דופקים לנו על הדלת!!' (מפרק 8.)

כול הסתכלו עליי כאילו אני משוגעת או משהו.. אחרי שנרגעתי המשכתי:

"טום, רוצה גם לבוא?"

טום: "לאן?"

אני: "לבית חולים לבקר את חברה שלי, היה לה היום תאונה.."

טום: "איזה קטע, בדרך לפה התעכבנו בפקק כי היה תאונה..חח.. וראינו מעריצות מפחידות.." הוא צחק

אני: "טוב אז בוא נצא.."

גאורג: "באיזה בית חולים היא?"

"Hopital de Franceאני: "ב-

סאקי: "אני יודע איפה זה... אני יכול להסיע אותכם אם אתם רוצים..?"

אני: "או-קיי, תודה."

 

נקודת מבט על:

הם נסעו לבית החולים והגיעו אחרי קצת פחות משעה .

קטי ראתה את הארי , אביה של ז'ולי והתקדמה לעברו .

קטי: "היי הארי." היא חייכה אליו חיוך מאולץ .

הארי: "הי קטי."

קטי: "אתה יודע כבר מה קרה לז'ולי? היא התעוררה?"

הארי: "היה לה זעזוע מוח , אבל היא התעוררה והיא דיי בסדר עכשיו . אמרנו לה שאת מתכוונת לבקר והיא מחכה לך בחדר שלה."

קטי: "אני יכולה להכניס כמה אנשים שרוצים לפגוש אותה?" היא חייכה אליו

הארי: "אני חושב שכן . הרופא אמר שיהיה לה טוב לפגוש אנשים עד ההתאוששות."

קטי הנהנה וסימנה לכולם לבוא איתה לחדר של ז'ולי.

קטי פתחה באיטיות את הדלת של החדר.

ז'ולי: "קטי?"

קטי: "היי, מה שלומך? הבאתי כמה אנשים שישמחו לראות אותך." היא חייכה ולאט לאט נכנסו כל חברי להקת טוקיו הוטל. (ואשלי)

ז'ולי: "אומייגד! אעא! איך .. אתם.. אומייגד! טוקיו הוטל! אני אוהבת אותכם כלכך! יואו .. גאורג! אומייגד!"

טום וביל היו המומים, הרי הבנות תמיד אוהבות אותם!

גאורג היה מבולבל אבל הוא אמר "אע, אני?"

ז'ולי: "כן! אני חולה עליך! ועל הפן שלך! אומייגדד..!"

גאורג חייך חיוך ניצחון לעבר טום וביל ההמומים.

ז'ולי: "יוו , איך אתם פה?!"

טום: "את יודעת, שמים דלק במכונית , ואז נוהגים בדבר כזה הכביש המהיר .. ואז את נוסעת , ואז אפשר להגיע לכל מיני מקומות . יש עוד אמצעי תחבורה מדהימים כאלה , שבעזרתם אפשר לנסוע מהר יותר ו-.." וברגע הזה ביל תקע את המרפק שלו בצלעות של טום.

ביל: "שתוק ." הוא סינן לעברו.

ז'ולי צחקה.

בזמן שז'ולי דיברה איתם, אשלי וקטי הלכו רגע הצידה לדבר.

קטי: "מה קרה בסוף עם גאורג?"

אשלי: "מה כבר יכול היה לקרות? בעיקרון הסכמנו שאנחנו לא בדיוק מתאימים."

קטי: "זה היה אחרי או לפני שהתמזמזתם על הספה?" היא צחקה.

אשלי: "חחח..  מצחיק מאוד.." היא אמרה בציניות.

ז'ולי: "קטי?"

קטי: "כן?"

ז'ולי: "תודה רבה על הכל.."

קטי: "אין בעד מה." היא חייכה לעברה

קטי: "אז מתי משחררים אותך? את יודעת?"

ז'ולי: "אממ... ניראלי שבעוד שבוע..."

 

דנה ואני כתבנו (:

יצא נחמד , לא ? 3>

70 תגובות ואנחנו מתחילות לכתוב עוד אחד ^~

נכתב על ידי כותבת הסיפור ™ , 16/11/2007 17:38   בקטגוריות פרקים - טוקיו הוטל  
90 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,365
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת הסיפור ™ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת הסיפור ™ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)