במאמר הקודם עסקתי ב"טיעון ההיסטורי" שכה רבים נוהגים לנופף אל מול עינינו בכדי להצדיק את מתן שטחי 67' למקבץ הערבי המכונה "פלשתינים". הראתי, שבניתוח מעמיק של ההיסטוריה עולה שדווקא הצעד המוסרי הוא לסלק את אותם גורמים שאינם אלא כובשים בארץ לא להם. אך היתרון האמיתי בכך שהסרנו את הטיעון הזה הוא שהוצאנו את הדיון על הפתרון מתחומי הערפל של מה ש"מוסרי" ו"צודק" לאורה הבוהק של הלוגיקה ושם, כשהדיון מופקר לאכזריות הניתוח הלוגי, נוכל להגיע באופן חד-משמעי לפתרון העדיף.
ראשית, עלינו לנתח את מה שחלק מזהים כבסיס המחלוקת (ולא בצדק) : יהודה ושומרון. חבלי מולדת אלה והשליטה עליהם נתפס כחטא אשר הוא אם כל הסכסוך. וויתור על אותם שטחים יחזק את בטחונה של מדינתנו ויבטיח את עתידה. אך האם זה באמת כך? המציאות מצביעה על כיוון הפוך לחלוטין.
אם מישהו טייל אי-פעם בשטחי יהודה ושומרון לבטח הבחין בעובדה שמדובר בשטח הררי ברובו. למען האמת, אין צורך ביותר מפתיחת אטלס בשביל לראות שהשטח הזה מורכב משרשרות הרים המשקיפים על שפלת החוף ובכללה גוש דן המהווה את "לב המדינה". כמו כן יהודה ושומרון מגדילים את רוחב הגזרה המרכזית של ישראל: מטווח הנע בין 14-25 ק"מ הוא התרחב ל 65-90 ק"מ ומעניקים לה מחסומים טבעים מפני פלישה קרקעית.
היתרון הביטחוני העצום הזה, שצה"ל משתמש בו בשביל להגדיל את המרחב האסטרטגי הקטן שלנו, אמור להימסר ליישות פלשתינית שתהיה אמורה לשמור על ביטחון מדינת ישראל מאותו רגע והלאה. כן, כן, אין פה שום ניסיון הטעייה- כשצה"ל ייצא מיהודה ושומרון בעקבות המתיישבים היהודים ישארו רק הערבים והיישות שתוקם כדי לבצע את הדברים הבאים:
א. איתור מערכות איסוף מידע שיוצבו על ידי מדינות אויב בשביל לנטר את הפעילות של ישראל בשטח המצומצם שישאר בידה. בהתחשב ביכולת ההחבאה של המתקנים האלה ויכולת סוכני האויב להתמזג באוכלוסיה המקומית יהיה קשה לכוחות הביטחון הפלשתינים לאתר אותם.
ב. סגירה הרמטית של גבולות היישות ביחד עם חשיפה והחרמה של מצבורי נשק שיימצאו. אם רצועת עזה תכלל ביישות ושתי אלה יחוברו בגשר יבשתי ניסיון לעצור את ההברחות ולתפוס את כל האמל"ח יהיה כמעט בלתי אפשרי, שלא לדבר על כך שלא ישנה הרבה- כל שארגון טרור צריך הוא טיל נ"מ מסוג סטינגר בשביל לאיים על מטוסים שינסו לנחות בנתב"ג הנושק לקו הירוק.
אלו הן הדרישות מהפלשתינים בשביל להבטיח את ביטחוננו (כי הרי אף אחד לא באמת חושב שהמזרח התיכון יקבל אותנו לזרועותיו בחום גם אם נקים מדינה פלשתינית, נכון?). אך האם הפלשתינים יבצעו את כל זה?התשובה היא לא. מדוע? משום שזה נוגד את האינטרסים שלהם. מדוע היישות הפלשתינית תעצור את המאבק המזויין בישראל כשיש לה עוד כל כך הרבה להרוויח ממנו? הרי המדינה שתקום היא רק ההתחלה: הפליטים, אוטונומיה לערביי הגליל ועוד יתאפשרו רק כשמדינת ישראל תספוג עוד גל טרור וכמו אחרי האינתיפאדה הראשונה יעלו קולות שיתמכו בהיענות לדרישות שלהם. אם אתם חושבים שנוכל, במקום להתרפס, להכות בהם צבאית הרי הם יכולים לסרס אותנו בכך שיטענו שמדובר ב"ארגוני טרור שלא תחת שליטתם" או "מעשה של מטורף יחיד". איך מדינת ישראל תצדיק פעולה צבאית מול טיעון כזה? הרי היא אינה יכולה אפילו להצדיק פעולה צבאית נגד ארגון טרור המשגר באופן גלוי על אזרחיה רקטות.
אולם, שטחי יהודה ושומרון אינם רק מגן ביטחוני של המדינה אלא גם מהווים חלק חשוב מהמשך קיומה- הבטחת אספקת המים.
המים בישראל, כפי שמספרים לנו כל הזמן, הם לא בדיוק מצרך נפוץ ומשק המים שלנו מבוסס על שלושה מאגרים- הכינרת, מאגר החוף ומאגר ההר. את הכינרת אין צורך להציג והיא אינה גם קשורה לדיוננו אך מאגר ההר דווקא חשוב ביותר-
אותו מאגר מים מתוקים המתפרש אל תוך יהודה ושומרון ומשפיע על מאגר החוף מהווה את אחד מעמודי התווך של משק המים הישראלי. את התואר הזה השיג משתי סיבות:
א. זיהום מאגר החוף על-ידי פעולות שונות של האדם הופך אותו לפחות נגיש ומגדיל את חלקו של מאגר ההר באספקת המים לתושבי המדינה.
ב. אקוויפר ההר הוא מאגר מי התהום הגדול בארץ ובעל איכות מים טובה מאוד.
לכן ככל שתעלה צריכת המים של האוכלוסיה בישראל כך תעלה חשיבות מאגר ההר לשימור אורח החיים הנוכחי שלנו ולקיום המדינה.
ברם, עם הקמתה של יישות פלשתינית רובו המכריע של המאגר יועבר לידיים פלשתיניות. הדבר בעצם יהפוך את מדינת ישראל לתלויה ברצונם הטוב של היושבים ברמאללה (או בירושלים המזרחית, תלוי בהסכם) : הם יהיו בעלי חופשיות להפנות את המים לצרכיהם, שיגדלו עם הגעתם של הפליטים הפלשתינים. כמו כן כוחות ישראלים לא יהיו בעלי זכויות לסייר באותם אזורים ולגלות גניבות מים למיניהן והזיהום הפלשתיני לא יוכל להיות מבוקר על ידינו. במצב הזה ישראל תהיה תלויה ביישות הפלשתינית ולכן גם מוכתבת על ידיה. בדיוק כמו שרוסיה סגרה את צינור הגז לאירופה, כך הפלשתינים יוכלו לסגור לנו את צינור המים.
יהודה ושומרון אם כן הם חלק חשוב בקיומה וביטחונה של מדינת ישראל. הם מהווים את העיניים שלנו במזרח, מגדילים את שטחינו ומכילים בתוכם מים שישמרו על ישראל מהתייבשות.
אף על פי כן יש שיטענו שעל כל זה ניתן לוותר בשביל השלום משום שאיתו תרחישי האימה שהצגתי אינם יתרחשו. הבסיס של תפיסה זו הוא ההערכה בנוגע למדינה הפלשתינית המתוכננת לקום ולכן במאמר הבא אעסוק באיך תראה המדינה הפלשתינית ומה אנו יכולים לצפות ממנה.
נ.ב- עם סיום מלחמת ששת הימים הורה הנשיא ג'ונסון להכין חוות דעת בנוגע לגבולות בני ההגנה של ישראל. הפנטגון הגיש את הערכתו, מנקודת מבט ביטחונית, כבר ב29 ביוני 1967. זאת המפה בה הבהיר הפנטגון מה צריך להישאר בידי ישראל ומה יכול ללכת. ניתן לראות בבירור ששטחי יהודה, שומרון (למעט בקעת הירדן) ועזה חשובים לגבולות בני הגנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה