יפן, ארץ השמש העולה, מצטיירת בעיני רבים כמדינה של נימוסין ושלווה, מדינה המיטיבה כל כך עם העולם ושתרבותה ראויה לכל הפחות להערצה. התדמית הזו, שמטופחת על-ידי הממשל היפני, דומה לתדמיתה של גרמניה שלפני היטלר- גרמניה של גתה וקאנט, באך ובטהובן. אולם בעוד שלרוב המערביים זו התדמית היחידה, צרובה בתודעתם של עמי מזרח אסיה יפן אחרת- אימפריה של קולניאליזם ורצח עם בהיקפים שעומדים כתף אל כתף עם השחיטה הנאצית בהיקף ובאכזריות. במיוחד סבלו הקוריאנים תחת הכיבוש היפני אך נראה שזה לא משנה הרבה בשביל שהם יעשו את הצעד המטומטם הבא. אבסורד? אפילו לא מתחיל להגדיר את זה.
האבסורד מתחיל בעצם התנהלותה של יפן לפני הכיבוש האמריקאי- אימפריית השמש העולה הייתה הכול חוץ ממביאת אור: קולוניאליזם אכזרי ותפיסות גזעניות הצעידו את הצבא האימפריאלי בצעדתו במזרח אסיה, משעבד תחתיו המוני בני אדם רק משום שלא היו שייכים לעם היפני המובחר. כמובן, לחברה של ימינו שעוברת "שטיפה יפנית", צורם לחשוב על היפנים במונחים שמתאימים לנאצים אולם כמה נתונים יבהירו שהיפנים לכל הפחות ראויים לתואר "נאצים אסייתים" אם לא הגדרה נפרדת:
1. הגרמנים רצחו 6 מיליון יהודים ועוד 20 מיליון אזרחים סובייטים. היפנים רצחו 30 מיליון כשההרכב האתני של הנרצחים כולל הכול- פיליפינים, וויטנאמים, סינים ועוד.
2. יפן הפכה 200,000 נשים, בעיקר קוריאניות וסיניות, לשפחות מין בשביל החיילים בחזית בזמן מלחמת העולם השנייה. היא גם חייבה רבים מהגברים הקוריאנים לצאת ולהילחם בשבילה.
3. הכיבוש היפני הפך מיליונים לעובדי כפייה ושדד מהמדינות אותן כבש במשך זמן ארוך יותר מהכיבוש הגרמני ובהיקף דומה לו.
4. על האכזריות היפנית כלפי שבויי מלחמה נכתבו ספרים ועבודות. אזכיר פה רק נתון מעניין של צ'ארלס ג'ונסון:"לו היית שבוי מלחמה בידי הגרמנים, היה קיים סיכוי של 4% שלא תשרוד את המלחמה. אם נפלת בשבי היפני, הסיכויים שלא תשרוד עלו ל-30%".
הנתונים האלה בהחלט מבססים את הטענה שהאימפריה היפנית יכולה להיתפס כ"רייך השלישי של אסיה". ברם, אין זו הנקודה המדגישה ביותר את הטמטום וחוסר הרגישות הקוריאני.
הטמטום הופך לתהומי כשמגלים את העובדה הפשוטה שיפן מעולם לא באמת נתנה דין וחשבון על מעשיה. בעוד שגרמניה קיימה עם עצמה חשבון נפש נוקב במיוחד על פשעיה, חשבון שחוזק על ידי משפטי נירנברג ותביעות הפיצויים, יפן טאטאה את פשעי המלחמה מתחת לשטיח ועד היום דואגת שהלכלוך ישאר שם. כך, מספרי ההיסטוריה היפנים נהגו להשמיט את פשעי האומה לקוריאנים, במקדש המנציח את חללי מלחמת העולם השנייה (מקדש יאסוקוני) מונצחים גם פושעי מלחמה והאומה היפנית שילמה פיצויים בסך 3 מיליארד דולר, כאין וכאפס לעומת ה45 מיליארד דולר ששילמו הגרמנים ולעצם העובדה שמעטות התביעות שהיו כנגד יפן.
הנאצים (ברובם) נתלו או סולקו מהמנגנונים של המדינה; הפאשיסטים היפנים (ברובם) המשיכו לנהל את האומה בלי לשאת בעונש על פשעיהם.
לנוכח העובדות האלה יש רק לתהות מה עובר לקוריאנים בראש. כשראש ממשלת יפן הולך למקדש יאסוקוני מתרעמים הקוריאנים (מדרום ומצפון) על כך שהיפנים עדיין לא ביצעו חשבון נפש על פשעיהם כנגד האנושות. עמי מזרח אסיה ממשיכים לזכור את יפן האימפריאליסטית אולי אף יותר טוב מהמערב שספג את המפלצת הנאצית ובכל זאת אנו עדים לקמפיין שלוקה לא רק בחוסר חשיבה ניהולי (גם חיילים אמריקאים חצי עירומים שמהלכים ברחובות לא ממש נחשב כ"תרגיל שיווקי מבריק") אלא גם בחוסר הבנה של מה משקפים ה"זיג הייל!" והצעדה במועל יד.
לסיכום, יהיו כאלה שינופפו בזה כמשהו "מטופש" שמשקף את הטמטמום של משווקי המשחק ותו לא. הדבר אולי היה נכון, ובכך פחות צורם, אם לא היו רצים להם קוריאנים להצטלם עם חיילי הוורמאכט המלוכסנים. הפרט הקטן והאחרון הזה, בו צאצאיהם של עשוקי הפאשיזם היפני אינם מוחים כנגד התרגיל השיווקי ומשתפים איתו פעולה, הוא מה שגורם לי לחשוב שוב שאם לאלוהים יש חוש הומור, הוא לבטח אירוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה