Vita

לנוכח המשך המהומות באיראן, ומה שנראה כאף הסלמה שלהן, עלינו להתחיל לחשוב מה ניתן להפיק מאותן מהומות: האם אפשרי הפלתו של המשטר המהפכני? האם יהיה זה הכיסוי הנחוץ לנו לשם השמדת המפעלים הגרעינים של איראן? ואולי בכלל היא תדעך?.

אולם לפני כן יש להבהיר נקודה חשובה: כל עוד ההפגנות הן בנוגע לבחירת מועמד כזה או אחר, הן חסרות חשיבות. הנשיא האיראני הוא לא יותר מבובה, הפרצוף של המועצה השומרת (Guardian Council) שמנהלת מאחורי הקלעים את איראן[1].

לא המועד לתקיפה

אחד הרעיונות הראשונים שלבטח יעלו בראשנו הוא לתקוף עכשיו את איראן. כשכוחות הביטחון עסוקים בלעצור מפגינים והמערכת השלטונית כולה תוססת, תקיפת פתע ישראלית תקצור הישגים רבים יותר מאשר במצב אחר.

חשיבה כזאת נכונה לטווח הקצר: בטווח הקצר המטוסים הישראלים יצליחו לפגוע במתקני גרעין ולעכב את התוכנית האיראנית לעוד כמה שנים.  אך ברגע בו נתקוף את איראן, הרי שאנו מאחדים את האומה הפרסית כנגדנו, בדיוק כמו שקורה בכל אומה כשהיא נמצאת תחת מתקפה מצד גוף חיצוני.

סיבה אחת למצב הזה הוא שהגורמים שתומכים במוסוואי לא יוכלו להצטייר כתומכים בתקיפה על מה שרובם רואים כזכות לגיטימית של איראן. מוסוואי בעצמו תומך בעמדה שלאיראן יש הזכות לאנרגיה גרעינית, או במילים אחרות משתמש בזה כהסוואה להמשך הפעילות לפצצה.

אנרכיה?

אפשרות אחרת היא לעורר את קבוצות האופוזיציה המיליטנטיות של ההתנגדות לשלטון האסלאמי באיראן. ארגונים כמו המוג'אהדין ח'אלק יכולים לנצל את המצב לשם ביצוע גל של פיגועים כנגד מטרות שלטוניות, בכך מכניסים את המדינה לאנרכיה.

הגעה למצב של אנרכיה במדינה יכול לאפשר לישראל טווח גדול יותר של תקיפה. משום שהמדינה תהיה יותר מדי עמוק בתוך המהומות, גם אם נתקוף הם לא יוכלו באמת לצאת מן המאבקים הפנימיים. דבר זה יגדיל את הנזק שנוכל להסב לתוכנית הגרעין האיראנית.

לעומת האפשרות הזו, יש גם לקחת בחשבון שעם האנרכיה מידע גרעיני וחומרים גרעיניים יהיו זמינים לארגוני טרור שונים. אין לדעת אם כמה מחברי משמרות המהפכה יחליטו לארוז חומרים גרעיניים ותוכניות ולהעבירם לזרועות הטרור של איראן.

הפיכה

לבסוף, מדינות המערב יכולות לתמוך בכוחות המפגינים ובאופוזיציה האיראנית לשם ביצוע מהפכה במדינה שתביא שלטון דמוקרטי פרו-מערבי חדש.

לישראל יש אינטרס מובהק בכיוון הזה משום האפשרויות לקשרים עסקיים עם איראן: אם נתמוך בהפיכה ונספק לה את הציוד הנחוץ, נזכה במדינה פרו-ישראלית עם מאגרי נפט וגז גדולים. כמו כן הדבר יפתח בפני חברות ישראליות את השוק האיראני וכך תעזור לנו לשמור על הראש מעל המים בתקופה הזו של משבר כלכלי עולמי ונוכל גם לפקח מקרוב על תוכנית הגרעין האיראנית.

לצד החזון הזה קיימת גם האפשרות למלחמת אזרחים בתוך המדינה, דבר ששוב יחזיר אותנו למצב של אנרכיה. כוחות התומכים במשטר הישן יאבקו בכוחות התומכים בהפיכה ואין לדעת אם האלימות שתתחולל בתוך המדינה תזלוג גם החוצה. לאיראן יש גבול עם כל זירה חשובה של ארה"ב: עירק, אפגניסטן ופקיסטן והתערערות המשטר במדינה יביא לפריצת גבולות שיאפשר תנועה של תחמושת ואנשים בין הכוחות השונים; משהו בסגנון "כוחות טאליבן מבצעים פיגועים נגד אמריקאים בבגדאד".

הזדמנות יקרה מפז

הספקולציות שאני ביצעתי כאן הן רק התחלת האפשרויות שעומדות לנוכח המהומות באיראן; סביר שלמקבלי ההחלטות בממשל יש הרבה מידע ומומחים שיבצעו הערכות חכמות יותר ומורכבות יותר בנוגע ליחס אל המהומות וכיצד להשתמש בהן לטובת האינטרסים הלאומיים שלנו. בתקווה זה מה שהממשל אכן עושה ונתניהו ינצל את ההזדמנות היקרה הזו להעלים את אחד האיומים האסטרטגים הגדולים ביותר שהיו לנו בשנים האחרונות.