לאורך שבועיים של הפגנות ורמיסת זכויות אזרח באיראן, הראה הממשל האמריקאי נחישות במדיניותו לבטא "דאגה עמוקה" אל מול כל משבר. לאחר שאובמה דיבר על דאגתו מפני המשבר בצפון קוריאה, הוא העניק ממנה גם מנות נדיבות למפגינים איראנים שמדוכאים ביד קשה על ידי הממשל האיראני. עכשיו כל שצריך לעשות הוא למצוא דרך להמיר דאגה לשריון ונשק, ואולי היא באמת תהיה שווה משהו.
*
מסע צלב- לנוכח ההשתלטות המהירה של הימין על בג"ץ, פועלת התקשורת ללא הפסק להכפיש בכל דרך. השבוע זכינו לראות עליית מדרגה: פסק דין שנוי במחלוקת הועלה באוב, נצבע בצבעי "הדת מרושעת" והופץ על ידי התקשורת; כמו שלאפיפיור היה אכפת משליטה מוסלמית בירושלים, כך למגני הדמוקרטיה מעניינת מידת הצדק במשפט.
*
נקמה- סוף סוף, לאחר שנים בהן הוכפשו הרשתות החברתיות, הן נהפכו לערוץ המידע המרכזי בנוגע למתרחש באיראן. צעד חיובי בדרך לעידן התקשורת הרביעי.
*
מלאך:"אדוני, הבא ברשימת הנידונים הוא מר מייקל ג'קסון".
אלוהים:"הו, נהדר, באמת לא... רק רגע."
מלאך:"יש בעיה אדוני?".
אלוהים:"לא יצרתי אותו שחור?".
מלאך:"הוא ביצע כמה שדרוגים לדגם המקורי".
אלוהים:"אוה...".
*
לאחר ביקור ראשון השנה בים, הגעתי למסקנה שמחקר נרחב נחוץ בנוגע ל-מדוע הכתפיים הם האזור שהכי סביר שיישרף בשמש?
*
לאור מה שהתחולל בחמשת החודשים מאז שאובמה נכנס לתפקיד, יש לתהות מה יקרה לעולם אם יצליח לסיים קדנציה. כיום, כשישראל תחת מכבש לחצים לא מאוזן, צפון קוריאה משחקת את המטורף עם נשק גרעיני, איראן ממשיכה לשעוט לעבר גרעין והכלכלה האמריקאית אינה מראה סימני התאוששות, המצב לא נראה חיובי. אולי באמת כדאי להתחיל ללמד סינית בבתי הספר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה