בזמן האחרון קבוצות המגדירות עצמן כ"ליברליות" איבדו גם פה בארץ וגם בארה"ב את חוש הכיוון. אם פה נציגי "הציבור החופשי" חגגו על דמם של הנרצחים במסע הכפשה נגד ש"ס והחרדים, בארה"ב אלה שעדיין לא התפכחו מאשליית אובמה מזועזעים מהפוסטר הזה. נראה שבשם התקינות הפוליטית אפילו סאטירה אסור לעשות על שחור ובמקום להתייחס לגופם של דברים, כמו המדיניות הכושלת של אובמה, הם דבקים במיני פרשנויות גזעניות בשביל להכתים את מחנה היריב ולשלול כל דיון ענייני.
"מישהו אמר כושי?!"
אינני יודע מתי התקינות הפוליטית התפשטה במערכת הדמוקרטית כמו סרטן. אולי זה התחיל בשנות ה50' עם התמוטטות המפעל הקולוניאליסטי האירופי, אז חלק מהאינטלקטואלים התחילו לטפח באירופה נקיפות מצפון שהתבטאו ביחס חם לעידוד הגירה וברצון עז לא להעליב אף אחד. אולי זה גם נבע מהרצון של העולם אחרי הנאצים להיות טובים יותר, ללא אילו מילים גזעניות ומעליבות: נכים ומוגבלים שכלית הפכו ל"אנשים בעלי צרכים מיוחדים" וכושים נהפכו ל"אפרו-אמריקאים". מכאן הדבר התקדם לפיקוח שאף לא אחד יבטא אמת מעליבה, ירמוז משהו גזעני וכו'.
מצד אחד זה בהחלט חיובי שאוסרים ביטויים מעליבים, דבר שיכול לעודד דיון פורה והרמוניה בחברה. מצד שני, כשהאיסור הופך למשטרת מחשבות חסרת גבולות גם האמת נדחקת לפינה בשביל ש"האחר" לא יחוש נפגע.
בנוסף התקינות כופה על בניה של התרבות האירופית והאמריקאית לבני העור לחוש ברע על מה שעשו לאחיהם השחורים. אינני אומר שלא צריך להתנצל ולדאוג שדבר כזה לא יחזור, אולם במקום שחשבון נפש יעשה העדיפו יפי הנפש המתוסכלים של ארה"ב למרק את מצפונם עם בחירתו של מועמד שחור. כמובן שלהעדיף אדם ממיעוט מדוכא על אחר משום מוצאו אינה "גזענות" חס וחלילה אלא "העדפה מתקנת".
אז נלקח השחור הצעיר משיקגו, ניתנה לו סיסמה שלא אומרת כלום, לכרכרתו רתמו את הליברלים בתקשורת שראו בבחירתו תיקון היסטורי והלבישו אותו בבגדי משיח. כולם היו דרוכים למהפכה, לשינוי הגדול בארה"ב ובעולם. הוא הגיע, בדיוק כמו שהרפובליקנים צפו אותו וכפי שהדמוקרטים התכחשו לו.
אחרי שיכרון, מגיעה החמרמורת
החגיגה התקשורתית והשיכרון האמריקאי נרגעו במקצת כאשר אובמה נכנס לבית הלבן- כולם היו דרוכים לראות מה יעשה עכשיו המועמד המבטיח והנבוב אל מול משבר כלכלי נרחב וסכסוכים ברחבי העולם. יאמר לזכותו שעל אף הציפיות הגדולות, הוא לא הוסיף להן איזו מדיניות מוכרזת למעט רעיונות בנוגע לרפורמה במערכת הבריאות והקמת כוח אזרחי-צבאי להגנה.
אז אובמה נכנס למשרד ומאז ארה"ב והעולם לא שבעו נחת: בארה"ב מדיניות הזרמת הכספים לחברות כושלות תוקעת את השוק במיתון במקום להוציא אותו ממנו. אם הייתה דאגה לנזילות בנקאית והבטחה ששוק ההון לא יתמוטט, דבר אפשרי בסכומים קטנים יותר מתוכנית הסיוע בהיקף של כמה מאות מיליארדי דולרים, השוק היה מטמיע את החברות שפשטו את הרגל וממשיך הלאה. אך הודות להתערבות מוגזמת בשוק המיתון הפך מ"המיתון של בוש" ל"מיתון של אובמה". נקווה רק שהסינים לא יתחילו לדרוש שינוי מדיניות בהתאם לחלקם בחוב הלאומי האמריקאי.
בעולם אובמה גילה שחיוכים לא עובדים על כולם- צפון קוריאה השיבה להצעתו למו"מ במה שיכול להתפרש כאצבע משולשת, איראן לועגת לו, ישראל מואשמת על ידיו בעצירת השלום והפלשתינים? הם בכלל עסוקים בדרך בה יש להשמיד את המדינה היהודית: מו"מ או חזרה למאבק מזויין. בקיצור- אפילו לא קרוב לשלום עולמי.
לבסוף הוא אף אינו מתח יותר מביקורת רפה על מעשיה השלטון האיראני בזמן מחאת התושבים על זיוף הבחירות וכשהונדורס סילקה נשיא שניסה לפעול בניגוד לחוקה- הממשל האמריקאי מתח ביקורת נוקבת ואף דרש את שיבתו! אתם מבינים את האבסורד?
הס!
לנוכח כל ה"הישגים" המרשימים של הנשיא בשישה חודשים (אפילו לבוש לקח שנתיים להכניס את ארה"ב לבוץ העיראקי) אין זה מפליא שהתקשורת האמריקאית ברובה, זו שנתנה לבוש תדמית של אידיוט, שתקה? טוב, אולי זה מפליא רק את אלה שמעולם לא למדו שהתקשורת פסקה להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה", פה או שם.
כך הליצן המשיך בפועלו בעוד התקשורת מנסה לשמור על כמה שיותר אמריקאים באשליה. לצערם המשפט-"יכול אתה לרמות כמה אנשים כל הזמן, או את כל האנשים כמה זמן, ואולם אינך יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן" עדיין תקף ואמריקאים רבים החלו להתפכח בשביל החמרמרות שחיכתה להם. ומה עושים כשמפסידים במישור הרעיוני? משמיצים את מחנה היריב בכל קללה שנמצאת בשק.
לכן כשהלץ מנסה לקדם את רפורמת הבריאות שלו ואדם מפרסם פוסטרים המקשרים בינו לסוציאליזם לסכנה ואולי אף טירוף, מגיעות האשמות בגזענות. הנה למשל טור בוושינגטון פוסט שעל ידי הסברים פתלתלים מסביר לנו שהג'וקר מייצג גם נפגע וגם פוגע, תוצר של אלימות עירונית, שהיא בשכונות בהם חיים שחורים, כלומר השחורים הם אלימים ועוד דברים רבים שמבהירים אילו ניתוחים אומנותיים/פסיכולוגים/סוציולוגים עמוקים צריך בשביל להפוך את הפוסטר מסאטירה פוליטית למשהו שעוצב על ידי הקו-קלוקס-קלאן.
במילים אחרות התקשורת דורשת מהשמרנים: "הס! אל תעיר את הציבור!" לסיוט הסוציאליסטי שאובמה גורר אותם אליו. כולי תקווה שהניסיון הזה לא יצלח ובמהרה נראה בית נבחרים עם רוב רפובליקני שיסכל את ניסיות הנשיא להמשיך בשינוי המתוכנן שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה