Vita

עד יום שבת האחרון חשבתי שקיימת הבנה בישראל שדו"ח גולדסטון מוטה, או לפחות בקרב אלה שטורחים לברר דברים לפני שהם מגיעים למסקנות. אז חשבתי.

קרוב לוודאי שאם הפוסט הזה הגיע להמלצת העורכים, הרי שיש אנשים שבאמת חושבים שהביקורת על ועידת גולדסטון היא רק בגלל שהדעות אינן מתאימות לישראל ושבסופו של דבר מדובר בועידת חקירה בינלאומית אובייקטיבית שגילתה את מה שחוגים הזויים בשמאל מטיפים להם שנים- לא רק המילה "הגנה" משותפת לצה"ל ולוורמאכט.

בואו נבדוק, בצורה אובייקטיבית, אם זה העניין.

אובייקטיבית ממנו והלאה

ראשית, בואו נסתכל על שני אנשים מאוד מעניינים שישבו בועידת החקירה:

1.      השופט ריצ'ארד גולדסטון- איש משפט בעל שם עולמי ומנוסה בחקירת הפרות של זכויות אדם למיניהן. אולם אם מישהו רוצה לטעון שהוא אובייקטיבי, עליו להבהיר כיצד זה מתיישב עם מקומו בחבר המנהלים של HRW (Human Rights Watch). הHRW למקרה ופספסתם הוא אחד מארגוני זכויות האדם החריפים ביותר במאבקם נגד ישראל: הוא תומך בחרם עלינו, מגייס כספים בערב הסעודית ובעל נטייה ברורה להטות דוח"ות[1] ויחס שלילי כלפי ישראל. טענותיו אגב, שאובייקטיביות הן לא, נמצאות גם בשימוש דו"ח גולדסטון כפי שנראה בהמשך.

2.      פרופסור כריסטין צ'ינקן- ב11 בינואר 2009, פרופ' צ'ינקן חתמה על מכתב שהתפרסם בסאנדי טיימס ובו נקבע מפורשות שפעולות צה"ל בעזה הם פשעי מלחמה. במילים אחרות צ'ינקן כבר קבעה שמדובר בפשעי מלחמה והדבר היה ידוע אך בכל זאת היא מונתה לוועידה שאמורה להיות "אובייקטיבית"[2].

שני חברי הועידה האחרים (עו"ד הינה ג'ילאני והקולונל דסמונד טרברס) חתמו, ביחד עם השניים הראשונים, על מכתב הקורא להקמת ועידת חקירה לבדיקת הפרות זכויות האדם שבוצעו על ידי שני הצדדים. עם זה שהיו הפרות הם נשארו, אך נראה שהם שכחו את עניין "שני הצדדים".

עובדות, עדויות וקצת חשבון

הטעות הראשונה והמובהקת ביותר של דו"ח גולדסטון הוא התייחסות לעזה וליו"ש[3] כשטח כבוש. לא רק שמהבחינה המשפטית השטחים האלה אינם כבושים[4], ישראל יצאה מעזה ב2005. כך שלהתייחס אליהם כבתור "שטחים כבושים" היא שטות, בדיוק כפי שהועידה מטילה את כל אשמת המצור על עזה על ישראל, בלי להתייחס למצרים.

הסימן הראשון והמובהק ביותר לחוסר האובייקטיביות בדו"ח הוא העובדה שירי מתוך אוכלוסיה אזרחית אינו נחשב לפשע מלחמה. כך, על אף שמס' פעמים הדו"ח מזכיר שקבוצות פלשתיניות חמושות פועלות באוכלוסיה אזרחית ותוקפות מתוכה, אין הוא מסיק שכוונתן להשתמש באותה אוכלוסיה כמגן אנושי. מדוע אם כן הם פועלים שם? אולי מפני שזה קרוב לבית.

כמו כן הוא גם אינו מתייחס לעניין השייכות הצבאית של רבים משוטרי עזה שהותקפו בתחילת "עופרת יצוקה", מצטט בכל שעל ארגונים לא ממשלתיים שאינם אובייקטיבים ואף משתמש במתודולוגית חקירה וגביית עדויות בעייתית בלשון המעטה. אף הסקת המסקנות שלו תמוהה משהו- בפסקה 1717 הדו"ח מבקר את העובדה שהענקנו אזהרות כלליות מדי, ללא שום פירוט על זמן התקיפה ומקומה. נראה שחברי הועד לא חשבו על האפשרות שגם טרוריסטים של חמאס מבינים אזהרות.

כמו כן בפסקאות 1697-1698 הדו"ח מדבר על הירי הפלשתיני כנגד מטרות אזרחיות ישראליות אולם אינו מסמו אותו כפשע מלחמה. לעומת זאת, בפסקה 1699 נמתחת ביקורת נרחבת על ישראל על שלא השקיעה את אותם מאמצי מיגון של האוכלוסייה הישראלית גם בקרב האוכלוסייה הפלשתינית. תמוהה.

לבסוף, אזכור טענות כגון זו ש"מאז 1967 ישראל נעצרו 750,000 באיזו נקודת זמן" היא טענה אבסורדית שמוכיחה עד כמה חברי הועידה לא טרחו לבדוק עדויות ומספרים כשהם יצאו כנגד מדינת ישראל.

עוד יצירה אנטי-ישראלית

אני מקווה שהדברים שהבאתי מראים על ההטיה המכוונת שיש בשיטות, במידע ובמסקנות של דו"ח גולדסטון והבהרה שאין מדובר בדו"ח אובייקטיבי לא רק משום מסקנותיו, אלא משום הרקע של מחבריו, השיטות בהן אספו מידע ואיזה מידע הם אספו. בסופו של דבר הדו"ח אף מהווה הפרה של המנדט שלו עצמו, שקובע מפורשות שמדובר "בועידת חקירה" שאין לה הזכות להציע אילו המלצות ובכך גם מהווה הפרה של פסקה 17 בהחלטת העצרת הכללית מס' 46/59 הדורשת מועידת חקירה להציג רק עובדות, ללא המלצות.

חג שמח.