לאחר הזכייה של אובמה בפרס נובל לשלום, על כך שלא עשה דבר חוץ מלדבר, אני חושב שהגיע הזמן שועידת הפרס תרחיב את ההחלטה הזו גם לתחומים אחרים ותעניק לאישים נוספים שעשו משהו (וגם כאלה שלא) את הכבוד הגדול. להלן רשימת אישים קצרה:
1. אסמעיל הניה- מר הניה, בתור ראש ממשלת החמאס שביצעה סדרת מחקרים פורצת דרך בבליסטיקה של צינורות עם כנפיים ראוי לכל הדעות לפרס נובל בפיסיקה וקרוב לוודאי שאם הטמטום העולמי ימשיך, בעוד כמה שנים הוא גם יוכל לצפות אף לפרס נובל לשלום (מול עראפת הוא באמת פעיל שלום).
2. אבו מאזן- מי שצריך לחלוק עם אובמה את פרס נובל לשלום הוא לא אחר מיו"ר הרשות הפלשתינית. נכון, אז הוא לא פועל לשלום, מסרב להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ובעל רטוריקה לוחמנית שקוראת להמשך המאבק המזוין כנגדנו, אך לבטח בתוך תוכו הוא ממש רוצה שלום והרי, כפי שאומרים, מה שבאמת חשוב היא הכוונה.
3. בנימין נתניהו- ראש ממשלת ישראל הצליח ועדיין מצליח לשמור על הישג יוצא דופן בתחום הכימיה: שילובם של מרכיבים סותרים זה את זה בתוך תרכובת אחת. כך התאפשר הדבר שיישבו ביחד ש"ס, ישראל ביתנו והעבודה סבילב לשולחן אחד. נכון, התרכובת אינה יציבה אולם היא (עדיין) לא התפוצצה.
4. דני זמיר- היצירה הספרותית הנוקבת והדגולה שיצאה מבית מדרשו מעמידה אותו כתף אל כתף עם ש"י עגנון בכל הקשור לפרס נובל לספרות. אם מישהו שכח, היצירה עליה אני מדבר היא ה"עדויות" בדבר פשעי מלחמה במהלך עופרת יצוקה שיצאו מהמכינה שלו. אני מציע שמר זמיר יהיה נציג של הקבוצה ולא יישכח לחלוק את התהילה עם כל חברי המכינה שעזרו לכתיבת עוד עלילת דם כחול-לבן.
5. ברק אובמה- אם הוא כבר מקבל פרס נובל לשלום, אולי צריך גם לתת לו פרס נובל לכלכלה. אז נכון, הוא הגדיל את החוב הלאומי של ארה"ב, הלאים חלקים נרחבים מהמשק האמריקאי ועוד יש לו תכניות להגדלת המיסוי על מעמד הביניים באמריקה אולם הוא לפחות מדבר על "ביטחון כלכלי" ו"הטבת המצב" ואם זה עבד לו בשביל פרס לשלום, מדוע לא בתחום הכלכלה?
6. התקשורת העולמית- אחרי מסע ההפחדה בנוגע לשפעת החזירים, אין ספק שהתקשורת העולמית ראויה לפרס נובל לרפואה 2009. בלעדיה חברות התרופות היו מרוויחות פחות, משום שלא הייתה נוצרת פאניקה ציבורית והדבר הזה היה פוגע במחקר הרפואי. אז באמת, בראבו לתקשורת שמוכנה להפחיד אותנו בשביל לדאוג לבריאות שלנו (ולכיס שלה).
אני מאמין שמרגע שגם המועמדים האלה יזכו בפרס נובל נוכל לסכם שועידת הפרס השתגעה, נבטל את הפרס (בשביל למנוע את המשך הביזיון של מפעלו של אלפרד נובל) ונפנה את משאבי הקרן למכון מחקר מדיני שיפיץ את עיקרי הדיפלומטיה של אובמה: לדבר ולחייך. כך נוכל להבטיח שאולי העולם ישעט לכיוון הגיהנום אך לפחות הדרך תהיה רצופה בכוונות טובות (זוכות פרס נובל!).
נ.ב- בכל שנה מקשקשים לנו ש"הנה, זה פרס נובל האחרון לישראל". אני רוצה לשאול: האם יש איזה מחקר שמראה שכל תוצרי מערכת החינוך אינם יכולים לבצע מחקר בסיסי? האם כל הסטודנטים של חתני פרס נובל מתו? אז מדוע אתם חושבים שלא נזכה בעוד פרסים?! (והתשובה- כי הם ממש אוהבים להזיל ריר על מערכת החינוך הסוציאליסטית שהייתה בארץ.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה