Vita

הוויכוח בנוגע ל"בעד" ו"נגד" יכול להטעות אותנו לחשוב שיש שתי קבוצות באוכלוסיה החלוקות ביניהן באופן כנה ועמוק בנוגע ליחס בין ביטחון וזכויות. האמת היא שקיימת קבוצה אחת, קבוצת "אין לי שמץ בנוגע לזכויות", שמתווכחת בינה לבין עצמה.

המתנגדים יוצאים כנגד הפגיעה בפרטיות ובקול חנוק פתוס דורשים את שמירת זכויות התלמידים. אין הם יודעים מידתיות, הגבלה וגישה בריאה בנוגע לזכויות – "לכל אדם זכויות" טוענים, בלי לנמק דבר ובעודם מרימים את לפיד הזכויות אין בין שורותיהם טיפת ביקורת על כך שהמצב הוא תולדת מדיניותם: התלמיד נהפך לאל המערכת, מעל כל חוק ותקנה וככל אדם שרומם לא בזכות - הושחת מעבר לכל מידה.

במקום בו משמעת נדרשה, הם קראו להפניית הלחי השנייה.

התומכים מהווים סוג אף בזוי יותר – המוכנות להחליף את הזכות לפרטיות או חופש בעבור "ביטחון" היא סימנה המובהק של חית העדר. ההמונים בעולם המערבי בכללו מכרו את זכויותיהם בעבור השפלה ובשם הביטחון נהפכו – וימחל לי הקורא אנין הטעם שאינני משתמש בכחל ושרק – לזונות מידע אשר כל המעוניין צריך רק לשלוח יד ולקחת.

עבורכם נאבקו הוגים ואנשי עלית ואתם זורקים הכול.

"אשלית הדמוקרטיה במערומיה" - זה הדבר היחיד שאנו, המתבוננים מן הצד, יכולים להסיק. המונים אדישים, המונים תאבי כוח, שנפלו כפרי בשל בידי מערכת המקדשת את הבינוניות.