Vita

חלקים בשמאל צובעים את "פתרון" שתי מדינות לשני עמים כדרך היחידה לשמירת צביונה היהודי של מדינת ישראל מפני הצפה ערבית. אם להתעלם מאמינות הטיעון הפטריוטי הזה, קיימת בעיה עם אותו "פתרון": מה נעשה עם ערביי ישראל?

שימו לב רבותיי ללוגיקה –

א.      20% מאוכלוסיית ישראל היא ערבית. להם נוספים כך וכך מיליונים של ערבים בשטחים (לא נכנס כרגע לשאלת המספר המדוייק).

ב.      פתרון שתי מדינות לשני עמים מציע הקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67' ובכך אותם פלשתינים בשטחים יהיו תחת שליטה עצמית.

ג.       מדינת ישראל שומרת על צביונה היהודי וכולם שמחים.

רואים מה חסר? אין שום טיפול בבעיה של מיליון ומשהו ערבים שממשיכים להתרבות. האם הם שונים מאחיהם הפלשתינים בכך שלא ינצלו כוח אלקטוראלי לשינוי אופי המדינה? לפי איך שהדבר מצטייר הם מתקדמים בצעדים בטוחים לנתק מאיתנו גם את הגליל והנגב על ידי השתלטות על אדמות ובנייה בלתי חוקית מתרחבת. עם מדינת פלשתין לידם והכנות האינטלקטואלית להכיר גם בשטחי 48' כשטחי כיבוש, מדינת ישראל תצטמצם משליטה על ארץ ישראל המערבית לפחות או יותר מחוז תל אביב.

אבל אתם יודעים מה? לפחות יהיה לנו שלום (עד שהבדואים יפתחו באינתיפאדה).