אמריקה היקרה,
אי-שם בשנות ה70 של המאה ה-18, מסיבה לא ברורה, הבריטים לא טבחו במתיישבי שלוש-עשרה המושבות ואת נולדת בעיצומה של מלחמת המתיישבים לעצמאות כארצות הברית של אמריקה. נוצרת על בסיס רעיונות תקופת 
ההשכלה,
תוך אמונה כנה בחופש וקפיטליזם לכול.
מאז אותן שנים התקדמת באופן נאה – בעוד המעצמות האירופאיות היו עסוקות בלהילחם אחת בשנייה, את החלטת להימנע מהקלחת הרותחת. לא, עשית בחירה חכמה ויצאת לכבוש אדמות מאינדיאנים, מקסיקנים וקובנים, מרחיבה בכך את הפדרציה ואת כוחך ללא סיכון גדול מדי.
נהפכת למעצמה תעשייתית, כוח כלכלי ותעשייתי אשר המאה ה-20 חייכה אליו במיוחד: אירופה החריבה עצמה בעזרת שתי מלחמות עולם, רוסיה חלמה על שגשוג ושוק תחת הנהלת הממשלה ורק את אמריקה הימרת על קפיטליזם ועם אוקיינוס נרחב הפכת בתחילת המאה ה-21 למעצמת על יחידה.
לצערנו אמריקה, את טיפשה כמו נעל. הודות לדמוקרטיה וליברליזם במשך יותר מדי זמן הפכת לאדמת הגידול של עשבים שוטים, תרבות צרכנות אשר מאיימת על כולנו ומדיניות חוץ אשר הספיקה להביא כמה אסונות, ביניהם עליית האייתוללות ומה שעתיד להיות שדה הקטל בעיראק. אנשי הממשל המפגרים שלך מנסים כבר יותר מעשור לדחוף את ישראל להסכם עם הפלשתינים ואת, בתקופה קריטית, בחרת בנשיא אשר מזכיר את קרטר שגם אותו לא שפטת.
לכן אמריקה לכותב שורות אלו לא נותר אלא לקוות, כחלק מהבקשות לשנה העברית החדשה, שתתפרקי. כן, זה יכניס את העולם לאנרכיה אך לפחות לא יהיה אף אידיוט בוושינגטון שימנע מהזאבים לפתור את הסכסוכים שלהם.
בברכת סיום מהיר,
ז'נבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה