הערכה רווחת בקרבנו היא שלשחקנים המרכזיים במפה הפוליטית העולמית, כדוגמת ארה"ב, סין, אירופה ורוסיה, אכפת: אכפת להם מהסבל הערבי, מהכיבוש הישראלי, מכל הסכסוך הדמוגרפי המתרחש על חבל ארץ קטן במזרח התיכון. מתוך הערכה זו עולה הטענה שאם נהיה צודקים, כלומר נתנהל לפי אמנות בין לאומיות ונהיה הומאניים, העולם יתמוך בנו. מגוחך.
מעצמות העולם היו, נותרו ויהיו מדינות ציניות ואינטרסנטיות: מדוע קיבלנו את הצהרת בלפור ולאחר מכן ננטשנו על ידי הבריטים? משום החזון הציוני? לא, מפני שבתחילה מדינה יהודית חזקה שירתה את האינטרסים הבריטים. לאחר מכן הערבים נראו כשחקנים חזקים יותר וזכו באהדת הבריטים. ארה"ב תמכה בזמנה בסדאם, הצרפתים התנגדו להפלת עיראק משום שהיא קנתה מהם נשק. בעד סכום נאה של דולרים, או לחילופין יתרונות אסטרטגים, מנהיגי הדמוקרטיות הנאורות יהיו יותר משמחים לתמוך גם בדיקטטור הרוחץ בדם תינוקות. עובדה - אפילו היטלר זכה לאהדה בתחילת דרכו, משום שנראה כגורם נגדי להשפעה הקומוניסטית.
דוגמה עכשווית לציניות הזו היא טורקיה של ימינו: הטורקים, אשר עודדו את משט הטרור לעזה, מדכאים את המיעוט הכורדי בקרבם ומפציצים את האוטונומיה הכורדית בעיראק, זוכים כיום לתמיכה ערבית מוגברת וחיבוק מבריטניה. להדגשת העניין: בעוד אנו מחרימים את הטורקים, כשההכנסות שלהם מתיירות ישראלית היא כמה מאות מיליוני דולרים, ערב הסעודית תשקיע בהם ב-4 השנים הקרובות 400 מיליארד דולר ובריטניה מעוניינת להכפיל את המסחר. העולם, שוב, זורק אותנו לכלבים ולמען האמת – מסיבות מוצדקות לחלוטין.
מדינת ישראל היא שרץ קטן ולא החלטי שאינו מציע שום דבר לבעלי ברית פוטנציאלים: אנו חוששים להפציץ באיראן, נכשלנו בלרסק את החיזבאללה ואיננו מחזיקים בכוח כלכלי או משאבים ראויים. בעוד האויב הערבי מבצע לנו דה-הומניזציה, אנו איננו משיבים לו באותו מטבע ומציירים אותם כהמון ברברי צמא דם שהכרח הוא לגרש. לא, אנחנו רוצים לחיות בשלום וביטחון – בכך גם מתעלמים מהאפשרות להפוך לגורם מסכן יציבות במזרח התיכון ולנצל את הכוח הזה. בסופו של דבר אנו טוענים שאנו כובשים, מצהירים על שאיפה לשלום, מבהירים שחמאס הוא ארגון טרור אך פת"ח הוא לא. דיסוננס קוגניטיבי שרק מוח יהודי קודח היה יכול ליצור.
עלינו רבותיי להעמיד את תקדים צ'כוסלובקיה מול עינינו ולהחליט סוף סוף האם ישראל תמשיך להתנהל כיישוב יהודי קטן, כפר בעל מנטאליות פחד מן הקוזאק, או אומה עם עמוד שדרה ואמונה בזכותה לא רק לארץ ישראל המערבית אלא אף לחבלי ארץ אחרים.