"ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא ... בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהילים קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום" ~ תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת חגיגה, דף י"ד פרק ב'.
לא ברורה לי מהיכן התעוזה להיכנס לקודש הקודשים בלי אפילו לעבור בשער הראשי. זהו אחד מסימני העת המודרנית – חוסר המוכנות, אף בנושאים רמי חשיבות, לבצע תהליך הכנה והתמחות בשביל להבין ולהיכנס בסוד הדברים.
אין לי אלא להעמיד כאן י"ג עיקרי האמונה ולקוות שלפחות אחת מן ה"קבליסטים המודרניים" יחל לתהות מה הוא באמת עושה עם סודות עמנו היקר:
א. כי ה' הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים;
ב. שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו, והוא לבדו אלהינו, היה הוה ויהיה;
ג. שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף (שאינו עלול למאורעות האדם) ואין לו שום דמיון כלל;
ד. שהוא ראשון והוא אחרון;
ה. לו לבדו ראוי להתפלל ולא לזולתו;
ו. שכל דברי הנביאים אמת;
ז. שמשה רבינו היה אב לנביאים לקודמים לפניו ולבאים אחריו;
ח. שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו;
ט. שזאת התורה לא תהי מוחלפת ולא תהי תורה אחרת מאת ה';
י. שהבורא יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותיהם;
יא. שהוא גומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו;
יב. האמונה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה נחכה לו בכל יום שיבא;
יג. שתהיה תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת ה'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה