Vita

"רבותיי, במשך שנים משפחת הלסינג שירתה את הכס הקדוש בהגנה על מאמינים ברחבי העולם מיצירות השטן ועכשיו, שנים ארוכות אחרי שירות נאמן אנחנו מבקשים מהכס הקדוש לעזור לנו" הכריז הגבר בחליפה המחוייטת במרכז האולם. הוא היה גבוה ומוצק, שיערו הזהוב המסורק לאחור החזיר חלק מאור השמש שחדר דרך חלונות גבוהים, פניו נוקשים ומעוטרים בזקן קצוץ על חלקו התחתון של פרצופו. בשורות משני צדיו ישבו החשמנים, לבושים בשחור ואדום, מתלחשים ביניהם, ומולו, על כיסא מפואר ישב האפיפיור פיוס השלוש עשר, פניו חרושי הקמטים משובצים בשתי עיניים כהות שעקבו אחרי כל תנועה של ארתור רפאל ואן הלסינג.

"בני, הכס הקדוש לעולם אינו שוכח את אלו שעוזרים לו בהבאת הצדק האלוהי על העולם, אך אתה מבקש שנעניק לך את אחד מחפציו הקדושים ביותר של האל ואנו איננו מסוגלים לעשות זאת." קולו של פיוס היה עמוק ומרשים לגבר שעבר את גיל שמונים, מהדהד ברחבי האולם ובמוחו של רפאל. הגבר הצעיר נעמד לכמה רגעים ואז התחיל להסתובב במקומו, נועץ את מבטו בכל אחד מהיושבים, "במשך מאה שנים משפחת הלסינג הקיזה את דמה בשביל להגן על הכנסייה ועל המאמינים, מאה שנים!" צעק, והפנה אצבע מאשימה לכל אחד, "מאה שנים מאז שסבו של סבי, אברהם ואן הלסינג תקע את היתד בליבו של דרקולה ופטר אותנו מקללתו של אחד השדים הגדולים ביותר ששירתו את השטן", הספר 'דרקולה' של ברם סטוקר נכתב על פי עדותו של ג'ונתן הארקר, חלק מציידיו של פרופסור ואן הלסינג ובחור שלא ידע לסתום את הפה חשב בכעס רפאל אך החזיר את מחשבתו באופן מיידי למקום בו היה. החשמנים התלחשו שוב והאפיפיור עיקם את פיו בחוסר רצון לנוכח המרדנות שיש בגבר הצעיר אך לפני שאמר משהו המשיך רפאל:" אני מאמין שאין צורך לספר לכם על מעשיו של הקדוש פרידריך מיכאל ואן הלסינג, בנו של הפרופסור" למשמע השם ההתלחשויות רק התגברו, משפטים חלושים על בנו המת של פרופסור אברהם הלסינג ששב לחיים כמה ימים לאחר שאביו השמיד את דרקולה. רפאל ידע שהדעות בנוגע לתחייה חלוקות, חלק מהכנסייה ראתה בזה אות אלוהי לשליחות של משפחת הלסינג, וחלק אחר ראה בתחייה כהוכחה לכך שהפרופסור למד מכתביו של הרוזן איך להחיות את המתים. "ועל בנו שלו, הקדוש יוזף בנימין ואן הלסינג שהקריב את חייו בעודו מגן על האפיפיור פיוס השניים עשר משדי גיהנום שבאו לקחת אותו. אכן, חלקכם תופסים אותנו כשושלת של יצורים לא אנושיים, ילדיו של איש מת שהוקם לחיים על ידי אביו, אך אנחנו הוכחנו לאורך השנים את נאמנותנו לכס הקדוש", רפאל הצביע על צלב הכסף שנח על עניבתו, "ועכשיו, אחרי שנים של נאמנות מסורה אנו מבקשים רק חלק מהצלב שעליו מת אדוננו ומשיחנו בשביל לחסל מפלצת חדשה ונוראה שכמותה לא ראינו. אבי, סר ויליהאם אוריאל ואן הלסינג, נאבק בדקות אלו בברלין ביצור הזה ומשרתיו, מנסה לעצור אותו מלהגיע אל פני השטח אך עם כול כוח האדם והנשק של הלסינג אנחנו לא יכולים לעשות יותר מאשר לעכב אותו בדרכו, וגם זה לא יימשך לעד." רפאל התקדם באיטיות לעבר הכס הקדוש ואז ירד על ברכיו, מרכין את ראשו ועם ידיו פרושות לאות הכנעה אמר:"הוד קדושתו, האפיפיור פיוס השלוש עשרה, בשם משפחת הלסינג, בשם מסדר הפרשים של הקבר הקדוש של ירושלים ובשמי, ארתור רפאל ואן הלסינג, אני מתחנן בפנייך להעניק לי חתיכה מהצלב הקדוש בשביל שנביא שקט על פני האדמה."

האפיפיור התבונן לכמה רגעים בגבר הכנוע ואז אמר "קום סר ארתור רפאל ואן הלסינג, אביר מסדר הקדוש גריגורי. הכס הקדוש יעניק לך את מבוקשך וזאת בתנאי שתבטיח להשיב את השריד הקדוש בחזרה לכאן". רפאל קם על רגליו והודה לאפיפיור בעוד שהקרדינלים נעלמים, למעט ארבעה שהחזיקו בידיהם קופסה שחורה קטנה ועליה חרוט סמל הכס הקדוש,בתוכה נח שריד מהצלב שעליו נצלב ישו מנצרת.