הבנים חזרו הביתה, בארונות, אבל הם חזרו. שתי גופות, שסביר להניח היו כך מהיום הראשון של המלחמה (ולכן יש לתהות מדוע החליטו להעלות את מס' הגופות בעבור השתיים האלו), הוחלפו במחבלים חיים שסביר להניח יחזרו לעסוק בטרור. לא, אין זו תיאוריה או השערה- סמיר קונטאר היה נער צעיר, בערך בגילי, כשהוא רצח משפחה. משפחה! לא איזה חייל, אלא אבא וילדות. זה לא אדם, זאת מפלצת, אבל זה משהו שרבים האנשים שלא מבינים כאן.
ההתנהלות בעשור או שניים האחרונים היא התנהלות של אומה חלשה, לא של אחת מהמדינות החזקות במזרח התיכון. כן, אנחנו מעצמה אזורית בכל תחום (אלא אם בערות ודיקטטורה נחשבים לדברים טובים) אך מאז מלחמת יום-כיפור אנחנו בטוחים בחולשתנו ובחוסר היכולת שלנו לנצח.
אין צורך לספר לי על מה שקרה ביום-כיפור, אני מכיר את העובדות: מתקפת פתע של צבאות סוריה ומצרים שבתחילה הסבו לנו אבדות כבדות ולאחר מכן שינינו את מהלך המלחמה והיינו בשעריהן של קהיר ודמשק. אכן, תבוסה צבאית ניצחת אל מול הערבים. אחרי ה"תבוסה" הזאת, החלטנו לוותר ולהתחיל לתת שטחים. את סיני החזרנו בשלמותו למרות שסאדאת לא היה מעוניין בכל חצי האי, ג'ימי קרטר דחף אותו ובגין לא היה מוכן קצת להתווכח ולהשאיר בידינו חבלי ארץ שיעניקו לישראל מרחב אסטרטגי. גם במהלך האינתיפאדה הראשונה לא היינו מוכנים לכתוש את הפלשתינים חס וחלילה ואחריה, כשאש"ף היה קרוב להיעלם מהעולם, רצנו בשביל לחתום על הסכמי אוסלו. "שלום עכשיו!" זאת הייתה הסיסמה שנזעקה מפי השמאל בישראל, מפי אנשים ש"עייפו מלנצח". ה"עייפות" הזאת, שהתפשטה הודות לתקשורת, תפסה בהנהגה ובצבא והכשירה את הדרך לנסיגה מלבנון, לכך שראש ממשלה יעז להגיד "עייפנו מלנצח" ולכישלונות במלחמת לבנון השנייה.
ועכשיו, כבתור עוד אקורד לאסטרטגיה של "אם רק ניתן להם הכול יהיה לנו קצת שקט" הסכמנו לעסקת השבויים הזאת. גופות בשביל גופות? מקובל לחלוטין, אבל אנשים חיים בשביל גופות? השתגענו?! רק אומה שנוצחה, הובסה ונתונה לחסדי הצד השני תסכים לעסקה כזאת!
רבותיי, עלינו לפעול בשביל לסלק את המיעוט העייף שיושב בהנהגה ושולט בתקשורת, מפני שאם ניתן להם להמשיך להתנהל כפי שהם מתנהלים עכשיו, בקרוב נראה איך יהודה ושומרון יימסרו לידי אויב ואנו באמת נהפוך ללא יותר מגדם חלוש שלא מסוגל להגן על עצמו. ואידיוט מי שחושב שלארה"ב יהיה אכפת מאיתנו אחרי שנפסיק להיות המעצמה האזורית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה