Vita
Lasciate ogne speranza, voi ch'intrate- Abandon all hope, You who enter here |
| 8/2008
כבר אמרנו שהעולם נגדנו?
הרפובליקה העממית של סינית שולטת כבר יותר מ-50 שנה בטיבט, הודות לשלטון כיבוש אכזרי ויעיל. העם הטיבטי, שלאחר הניסיון הכושל שלו ב1959 להפיל את המשטר הסיני שמר על פרופיל נמוך, התעורר בחודשים האחרונים בתקווה שעל-ידי שימוש בתשומת הלב של העולם לאולימפיאדה הוא יוכל להסיר את כבלי הכיבוש הסיני. אכן, מטרה ראויה אולם נאיבית להחריד- התומכים העיקרים של המאבק לעצמאות טיבט הם יפי-הנפש האהובים על כולנו (ובמיוחד על החיילים באיזור ניעלין).
הצופה מן הצד יכול רק לתהות מדוע העולם לא פועל להפלתו של המשטר הסיני המרושע ,שכיבוש טיבט הוא באמת אחד מחטאיו הקלים יותר? התשובה היא שהם לא מעניינים אף אחד. סין היא מעצמה כלכלית בעלייה שהעולם המערבי, ובתוכו כלולים גם תומכי המאבק לחופש של טיבט, לא יכול להמשיך בתרבות הצרכנות שלו בלי הסינים שמייצרים במחירים זולים. נוסיף לכך חוסר עניין של התקשורת וקיבלנו התעלמות מוחלטת של העולם מהזוועות שמתבצעות בסין. מפתיע? בהחלט לא.
העולם, כך נראה, הוא בעל מוסר מפוקפק וגישה הפכפכה בנוגע לסוגיות הומניטריות. כולנו מכירים את העובדה שבכל מה שקשור לסכסוך הישראלי-פלשתיני כל מדינאי מתחיל/אירופאי משועמם/ איש תקשורת נדחף לסכסוך ומבהיר לנו הישראלים טוב טוב שאם לא נפסיק להיות קולניאליסטים מרושעים יהיה לנו רע. כמובן שעובדות היסטוריות בנוגע לסכסוך אינן מעניינות אותן, כמו כל אדם שמפתח עמדה לפי תעמולה.
יש כאלו שאחרי קריאת הדברים יטענו שאני ימני חשוך שמגזים יתר על המידה ולאלו אשאל: מתי האו"ם גינה ארגון טרור ערבי בלי לגנות גם אותנו? האם כבר שכחנו שתקפו אותנו על כך שאנו פוגעים בזכויות טרוריסטים?! עיינו בבקשה רבותיי בדף הבא וטלו קורה מבין עיניכם!
לעומת הסוגייה הישראלית-ערבית, הבה ונבדוק מה מתרחש בשאר העולם:
1. בדארפור מזה כמה שנים נטבחים בני-אדם על בסיס יומי. שבטים ערבים טובחים בשבטים אפריקאים כאוות נפשם, בתמיכת הממשל ועם גיבוי סיני. מישהו שמע על פעילי זכויות אדם שהפגינו נגד בנייני הממשלה בסודן? על איזו קריאה לפעול באופן צבאי נגד השלטון הרצחני? אל תנסו לגרד זיכרון כי לא תמצאו אחד. אנשים נטבחים בדארפור בכל יום ולמה? משום שהרוצחים לא יהודים ואת הסודנים מגבים הסינים.
2. הדוב הרוסי מאז ומעולם היה ידוע כחסר אכפתיות בנושא של "כמה צריך לרצוח בשביל להשיג סדר". דוגמה מובהקת ליחס המדובר ניתן לראות בצ'צ'ניה שמאז 1999 הפכה למטווח של הצבא הרוסי והתוצאות בהתאם: מאות אלפי הרוגים, ערים וכפרים שנהפכו לעיי חורבות ומצב כלכלי רע, מאוד רע. שוב, יש לשאול מדוע העולם שנזעק בכל פעם שחייל צה"ל אפילו מתעטש על פלשתיני, לא אומר כלום כשכפרים נעלמים בצ'צ'ניה? התשובה: חוסר עניין וההבנה שאי-אפשר באמת ללחוץ על הרוסים.
הדוגמאות יכולות להמשיך עוד ועוד, על כמה לעולם "אכפת" ולכן הוא מתערב בסכסוך שלנו, אך אני חושב שהנקודה הובהרה. העולם מתעניין בסכסוך הישראלי-פלשתיני משום שיש בינינו חלקים שקונים את הבולשיט שמוכרים לו, ביחד עם מנות נדיבות של איומים מצד העולם והאמירה ש"אם לא נשתנה יעשו עלינו סנקציות". לכל זה נוסיף את הנפט הערבי וקיבלנו אייטם שמספק רייטינג נהדר ויכול להפחיד את כולנו כי הרי ידוע שהסנקציות של האו"ם מצליחות להפיל כל אומה על הברכיים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה