לנוכח המשך הקשקשת בנוגע למושחתות המוסרית של הכיבוש, החלטתי להעלות מאמר דמגוגי, ציני ומלא מידע היסטורי שיתמוך בטענה שאף אחד לא מסכים לה: הרחבת הכיבוש הישראלי. אם היום אנחנו, כביכול, כובשים את יהודה ושומרון, הרי שבשביל החברה הסוציאליסטית והנאורה שמתנגדי הכיבוש רוצים ליצור, עלינו להרחיבו.
נאורות וקולוניאליזם רצחני
עידן האורות, או הנאורות, היה תנועה אינטלקטואלית שהחלה במאה ה18 באירופה והפיצה לכל עבר את הערכים שאנו כה מוקירים: דמוקרטיה, זכויות אדם, העדפת הרציונאליות ועוד. משורשיו של העידן הזה קמו הפילוסופיות ההומאניות שבהן דוגלים כה רבים וביניהם גם מתנגדי ה"כיבוש".אולם נראה שמשהו חמק מכל אלה המעריצים כל כך את עידן הנאורות הדגול ורעיונותיו: הקולוניאליזם האירופי.
בדיוק כמו שפילוסופים יוונים כמו אריסטו ואפלטון הצדיקו חיסול נכים ואת מוסד העבדות, כך גם הוגי עידן הנאורות לא בדיוק יצאו נגד הקולוניאליזם האירופי המתרחב. מפעל קולוניאליסטי זה, בהיקפו ובאכזריותו, משתווה כמעט למפעל הקולוניאליסטי הערבי ומעפיל על מה שאנו, לטענתם של "מתנגדי הכיבוש", מבצעים בשטחים.
המפעל הקולוניאליסטי האירופי התחיל במאה ה15 עם הכיבושים הספרדים בדרום אמריקה ונמשך לתוך המאה ה20. במהלכו מיליוני אנשים איבדו את חייהם בעוד שהמדינות האירופיות מתעשרות עוד ועוד. בסביבה כזו של רווחה, היו יכולים האירופים להפוך למשכילים ומתורבתים יותר. לכן, על אף שתנועת הנאורות בסופו של דבר יצרה את התפיסות שהרסו את המפעל הקולוניאליסטי, היא מהווה את אחד מפירותיו של אותו מפעל. כך גם העושר האירופי הוא קרוב לוודאי תוצאה של עשיקה רבת שנים.
הכיבוש משבח!
לפי הקשר שהראנו לעיל, קשר שנתמך על ידי היסטוריה בה הנאורות וההתקדמות הפילוסופית והתרבותית הלכו יד ביד עם כיבוש מפלצתי, עלינו עכשיו לבצע את המתבקש: להרחיב את הכיבוש שלנו ולעשוק את הפלשתינים עד תום.
התוכנית שאני מציעה כוללת מס' שלבים פשוטים לביצוע, שיעזרו לכולנו להגיע למצב רווחה טוב יותר, דבר שבתורו יוביל להתקדמות תרבותית; ניתן לראות בזה תוכנית להשבחה חברתית:
1. להתחיל להתייחס לפלשתינים בהתאם- כבתור הקלגסים שמציירים אותנו בעולם, ובהתאם לתפיסות קולוניאליסטיות, עלינו להתייחס לאוכלוסיית הכובש הערבי במלוא העשיקה והניצול האירופים. במקום לספק להם מזון, מים ורפואה, עלינו להעביד אותם בפרך בשביל שאנו נוכל להתפנות לעיסוקים חשובים יותר.
נוכל למשל להעסיק אותם במפעלים, בבנייה ובתשתית. נאפשר להם גם לעבוד בעבודה חקלאית ולשמש כמשרתים בבתי משק יהודים בתמורה לתנאי חיים טובים יותר. בשטחים הכבושים עצמם נשליט משטר צבאי נוקשה ונכריח אותם להצטרף לצה"ל ולהקריב את עצמם לשם ביצוע השלבים הבאים. כך הפלשתינים והשמאל יוכל לטעון שיש אכזריות בכיבוש ואנו נהנה מרמת חיים משודרגת. כולם מרוויחים.
2. כיבוש מחדש של סיני- שדות הנפט של סיני, ביחד עם המרחבים הגדולים של חצי האי, יהוו תזרים מזומנים קבוע לישראל. נוכל גם לכבוש ולספח את תעלת סואץ ובכך להכניס עוד כסף לקופת המדינה. התעשרות כזו, ביחד עם הבנייה הענפה, יטיבו עם הכלכלה הישראלית ויאפשרו לרבים יותר להתפנות לחיי רוח נאורים. אם גם נאמץ תפיסות נאורות מהמאה ה18, לא יהיו לנו נקיפות מצפון על המיליונים שנעביד בשביל רווחתנו; בכל זאת, אם שייקספיר הצליח להיות מרגש בתקופת התעצמות מיליטנטית של בריטניה, גם אנחנו נוכל להישאר אדישים.
3. התרחבות לעבר הנילוס- בשביל להמשיך ולהעשיר את רמת החיים שלנו, עלינו להשיג מקור מים זמין. מים כידוע הם משאב חשוב בשביל ניהול אורח חיים מתקדם ולכן טוב יעשה הכובש הציוני אם יכבוש את חגורת הנילוס. במקרה המצרי נוכל אף לספק להם מעין אוטונומיה, שתדאג להיטיב עם האזרחים (הרבה יותר משהממשל המצרי העכשווי עושה). נחנך את הילדים גם להעריץ את המעצמה היהודית ולהתרחק מן האיסלאם ובכך נשמור על שקט במשך העשורים הבאים. המושבה החדשה גם תוכל להיות יעד נהדר ליישוב ברגע שתתחיל צפיפות בשטחי האימפריה.
משם אפשר להמשיך עוד ועוד ככל שנרצה, בלי שמישהו יעצור אותנו. ארה"ב אינה מאיימת מספיק בשביל שנקשיב לה ובכל מקרה- אם אנו נשלוט באחד מנתיבי התחבורה העיקריים של העולם, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בנו.
לכן אחיי היקרים, אל לנו לצאת כנגד הכיבוש אלא לחבק אותו ולאמץ אותו כבן אהוב. רק בעזרתו, נוכל להגיע למדרגה תרבותית ומוסרית גבוה יותר.