Vita

לרעיי למהפכת הנגד,

הנה הגיע שוב הרגע לחלוק כבוד למתכנני מזימת אבק השריפה, להתרומם לכמה רגעים מזרם ההווה הבלתי נפסק לשם מסר נטול זמן – מסר של חירות הבא על כנפי אבק שריפה, מוכנות להחזיר לשמיים את המונרך השולט בזכותם לשם הסרת עולו והחלפתו בעולך שלך.

נקודה חשובה היא, נקודת זהות ומטרת הקושרים: לא דמוקרטיה, לא ליבראלים חדורי נאורות מתקתקה, כי אם קיצונים קתוליים אשר מאסו בדיקטטורה הפרוטסטנטית. הם התכוונו למחוק את ראש המפלצת האנגליקנית ובמקומה להציב מלוכה קתולית, אשר "תשיב" את אנגליה לדרך הישר. אם אתם מחפשים בין הקושרים ומטרתם איזו דמוקרטיה, ליברליות נסתרת – לא תמצאו זאת כאן.

מה שמעניין אותנו, מה שמסעיר אותנו, היא המוכנות להרוג ולהיהרג למען אידיאלים, למען הגשמתו של חזון. לאדם בימינו כוונה אשר כזו זרה, אף מרושעת; לא לו אלימות פוליטית, אידיאולוגית. הוא מאמין כי הכול ניתן ללבן עם מספיק מילים, שכל אשר יש באדם פתוח לדיון רציונאלי ותיקון. לנו לא נותר אלא לצחוק.

לא רבותיי – למען הצלחת המפעל, יש להכיר בכך שלא על הכול ניתן לדון ולא עם כל דעה ניתן להשלים. כמובן, יהיו אלו אשר יזדעקו עד לב שמיים מפני "משטרת מחשבות", מפני פגיעה לכאורה בפלורליזם הדביק של העת הנוכחית. אין הדבר נכון: אנו מאמינים בפלורליזם, בגיוון המחשבה, בהתבסס על עקרונות מוסכמים ומסגרת תרבותית מאחדת. לא פלורליזם חסר צורה ומטרה, נשא ניוון, כי אם פלורליזם אשר מטרתו לנצל את כל הטוב באומה ולאחדו למען הצלחתה.

שאו ברכה אחים, אש ואבק שריפה!  

יושבי ציון, ערב טוב.

בשורות הבאות הקדשתי את מה שחלק יכנו מלוא האכפתיות החברתית שלי, אחרים יקראו לו מאמץ עקר ולבסוף יהיו אלו שיקראו לזה סדיזם אינטלקטואלי; אין זה מענייני איך תקראו למניעים הפסיכולוגים, אני רק מעוניין להבהיר את כוונתי- להניע אתכם למעשה הכואב והנחוץ עד מאוד של הטלת ספק ורצון לשינוי, דבר שרבים נרתעים ממנו.

אל לכם לחשוב שבדברים האלה אני מבדיל ביני ובין אלו שמוצאים ביטחון בידוע ובמוכר; גם אני נמנה על שורותיהם- המוכר מבטיח סדר, יכולת לחזות את העתיד ומסלק את הפחד מפני הלא צפוי. כל אדם הוא בעל שגרת יום, גם אם שגרת יומו היא ספונטניות מזריחת החמה עד שקיעתה, ואין דבר רע במציאת מפלט בינות קירות השיש של המוכר.

הבעיה נעוצה ברגע בו בשביל הביטחון אנו עוצמים עינינו מן השברים בקירות, מהתפוררות היסודות ומפני המסר העגום אותו נושא העתיד. חלקנו מסומם מדי בשביל להבחין בכלל שמשהו מתרחש; אחרים, אלה שמצליחים לשמור את ראשם מעל המים, מורידים אותו כשהמצב העגום הזה מתבהר להם; ואלה שבאמת רוצים לשנות מעטים מדי.

אתם בוודאי תוהים אל מול מה אנחנו עוצמים עיניים; הרשו לי לעזור לכם במאמץ לגלות אותם (ואין זו אלא רשימה חלקית)-

א.      לקרוא לאוליגרכיה, בה קבוצות בעלי אינטרסים וטייקונים עסקיים מנהלים את הפוליטיקה ולא האזרח הקטן, דמוקרטיה היא עצימת עיניים.

ב.      לראות במרדף חומרי לחלוטין אחרי כסף ותענוגות, תוך השחתת כל חלק רוחני ורידוד הרוח האנושית לקריקטורה מבישה, משהו ראוי שניתן אף לכנות "חיים" היא עצימת עיניים.

ג.       להמשיך להאמין שיהדות שמסרסת את העולם הזה בשביל העולם הבא ושרבים נוהים אחריה בשביל אותן הבטחות היא היהדות האמיתית היא עצימת עיניים.

והרשימה ממשיכה הלאה והלאה: ניוון בדמות ליברליות, התפוררות בשם "זכויות טבעיות", פטריוטיות כתכונה גסה ובוגדנות כאהבת מולדת.

בלילה הזה רבותיי, ליל ה5 בנובמבר, עלינו לתהות האם לא הגיע הזמן שגם לישראל תהיה מזימה של אבק שריפה? האם לא הגיע הזמן שההמון יתסוס ויתקן את המדינה החולה הזו? האם לא מאסנו בפסיביות ובטמטום שמנהלים אותנו, שרוצים לשדוד מאיתנו כל מה שאנושי?!

אצל רבים התשובה היא לא.

אך לאותם מעטים, שמבינים עד כמה נחוץ שינוי מהותי, הקריאה הזו מכוונת. ובליל ה5 בנובמבר, יומיים לפני מהפכת אוקטובר, הריני מושיט יד אליכם שותפיי לאותה השאיפה- בחברה הרקובה של ימינו נשתמש כדשן לעתיד טוב יותר.