Vita

"ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא ... בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהילים קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום" ~ תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת חגיגה, דף י"ד פרק ב'.

לא ברורה לי מהיכן התעוזה להיכנס לקודש הקודשים בלי אפילו לעבור בשער הראשי. זהו אחד מסימני העת המודרנית – חוסר המוכנות, אף בנושאים רמי חשיבות, לבצע תהליך הכנה והתמחות בשביל להבין ולהיכנס בסוד הדברים.

אין לי אלא להעמיד כאן י"ג עיקרי האמונה ולקוות שלפחות אחת מן ה"קבליסטים המודרניים" יחל לתהות מה הוא באמת עושה עם סודות עמנו היקר:

א.       כי ה' הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים;

ב.      שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו, והוא לבדו אלהינו, היה הוה ויהיה;

ג.       שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף (שאינו עלול למאורעות האדם) ואין לו שום דמיון כלל;

ד.      שהוא ראשון והוא אחרון;

ה.     לו לבדו ראוי להתפלל ולא לזולתו;

ו.        שכל דברי הנביאים אמת;

ז.       שמשה רבינו היה אב לנביאים לקודמים לפניו ולבאים אחריו;

ח.     שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו;

ט.      שזאת התורה לא תהי מוחלפת ולא תהי תורה אחרת מאת ה';

י.        שהבורא יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותיהם;

יא.    שהוא גומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו;

יב.    האמונה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה נחכה לו בכל יום שיבא;

יג.     שתהיה תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת ה'.

הרעש מסביב להצהרתו של הוקינגס, לא רק בקרב קהל סוגדי המדע (אתיאיסטים במודע או שלא שמעריצים אותו ללא הבנה) אלא גם בקרב מי שנראים כמדענים רציניים, גורם לי לתהות כמה באמת זוכרים את המתודה המדעית.

המתודה המדעית, אשר כל המדעים מבוססים עליה, מתנגדת להסבר על-טבעי או לא אמפירי לתופעה טבעית. התוצאה ההכרחית של זה היא יצירת מודל אגנוסטי ליקום. כמובן, אל לנו גם לקפוץ ולהניח שפרופסור הוקינגס אכן צודק – לבריטים יש מוניטין בלהכריז על פענוח כל בעיה חשובה ואז לטעות. הוא בסך הכול אמר שהמדע לא משתמש באלוהים בשביל להסביר את היקום – באמת הפתעה גדולה.

ואם אנו כבר בנושא:

הפרופסור, עם אידיאל העבודה והמחשבה שהמדע ינצח משום שהוא עובד, מראה לנו ערכים פרוטסטנטים טובים: הוא מגמד את הקיום האנושי ונותר עם מנטאליות האיכר. הנה לכם הוכחה שאף בפסגות גבוהות של אינטלקט מורשת דם אינה נמחקת.

קיימת איזו תחושה אצל אנשי מדע למיניהם, או לחילופין סוגדי מדע המתעניינים בו אך לא מבינים אותו, שהם: א' נמצאים במערכת לוגית טובה יותר מזו הדתית ו-ב' יש להם אמרה בנוגע ל"האם יש אלוהים".

ראשית, הגיע הזמן להכיר בכך שהמתודה המדעית – כמו כל מערכת היקש לוגית אחרת – מכילה אקסיומות. שתי האקסיומות המרכזיות הן: נכונות האינדוקציה, כלומר אם אפיל תפוח שלוש פעמים גם בפעם הרביעית הוא ייפול, ושסיבתיות קיימת, כלומר אם מצב ב' בא אחרי מצב א' מספר כלשהו של פעמים (אינדוקציה) הרי שקיים קשר סיבתי ביניהם.

האם ניתן להוכיחן? אמפירית ולוגית אנו מסתמכים על מוח וחושים אשר אינם אובייקטיבים (צבעים, ראיית תבניות) ואשר אנו מניחים שאינם עושים טעויות או מציגים "תדמית" של המציאות. הבעיה היא – שהם כן. בגללם מלכתחילה אנו מאמינים באינדוקציה ובסיבתיות, אשר מהווים לא פחות מ"הוקוס פוקוס" של המחשבה. ואין בעובדה שהאמונות האלה בעלות ערך מעשי כהוכחה לנכונותן, על אף שגם ברעיון הזה לבטח מסתתרת איזו אמונה תפלה מעבר פרימיטיבי יותר.

שנית, הבה ונבהיר זאת אחת ולתמיד: קיום יישות אלוהית היא אקסיומה ואם תרצו – החזקה שבהן. לא ניתן להדבירה באמצעות החושים או לוגיקה, מפני שהיא נוגעת למטאפיזי ולישות אשר, מהגדרתה, לאינטלקט האנושי אין הבנה בנוגע אליה. האל, הסיבתיות והאינדוקציה כולם נמצאים באותה סירה ולכן גם הדת והמדע.

הדבר מביא אותנו להבנה שהמדע, כמו גם הדת, הם שניהם גוונים של שקר. הם אינם מבוססי אמיתות חקוקות בסלע, אלא חלק מרשת הקורים אשר התודעה האנושית פורשת על פני המציאות. היש בכך גנאי? לא ויש פה אף ברכה: אם יסכימו סוף-סוף המדע והדת להפסיק את הוויכוח המפגר שלהם על "מי אמיתי יותר", יוכלו ביחד להתעסק בחשוב באמת והוא טיפוח החיה "אדם". המדע והדת שניהם נוגעים לתחומים שונים וחשובים של הקיום האנושי ואם ישכילו לשתף פעולה נוכל לצעוד עוד צעד בדרך לעילוי האדם.