ימים של אהבה במרחק נגיעה...אוהבת אותך...

יש רגעים שהייתי פשוט רוצה לשכוח הכל ולבוא עד אליך..

ואז יש רגעים שאני נזכרת..וזה כואב..

ככ כואב..

יש רגעים שאני שומעת אותך ולרגע שוכחת..

ואז שוב נזכרת ושוב זה כואב..

כמה רציתי..חיכיתי..חלמתי..

ופתאום הכל נראה כלא היה..

כמה חשבתי..דמינתי..ציפיתי..

ופתאום הכל נגמר..

אני לא רוצה לפגוע בך..לא רוצה להכאיב..

מבינה למה עשית מה שעשית..

מבינה הכל..וסלחתי..אני רוצה שתדעי שסלחתי..

אבל עדיין קשה לי להתרגל לזה שאין למה לצפות יותר..

יש רגעים שאני פשוט שוכחת מהכל..מנסה לפחות..מדחיקה..

ככה לפחות יש לי מעט רגעים שבהם נראה כאילו כלום לא קרה..

ואי שם היא מחכה לי וכלום לא קרה..

יש רגעים שאני מתפללת להתעורר ולהבין שהכל חלום רע שהיה..

ואז שוב מתעוררת ומבינה שאילו הם חיי..

אילו הם חיינו..מציאות כזאת..מוזרה..

אני מקווה שאת מבינה..אני באמת משתדלת לעשות מה שאני יכולה..

לא לפגוע בך ועדיין לנסות להתגבר על כל עוצמת הרגשות..

ותחושת הריקנות..לוותר על כל החלומות..

ולהבין שאני לא ארגיש תידיים האלה אותי מחבקות..

ויש רגעים שאני פשוט לא יודעת מה לעשות..

" מה שהיה לא יחזור עוד לעולם
זה כואב לי בלב כל יום
מחשבות שעולות
לא נותנות לי בשקט לחיות

זה אולי יותר מסתם משבר
זה גורל שנפל עלי
החיים היפים
פשוט התנפצו
לאלפי רסיסים

הכאב שבליבי
זה כאב
שאיש אינו שומע
די - עד מתי אלוקי
יגור העצב בתוכי.."

אני ככ מבולבלת שאני לא מבינה כלום יותר..

אחרי כל החודשים האלה..כל המילים האלה הכל היה שקרים?..

בטחתי בך כמו שלא בטחתי באיש מעולם..

האמנתי לך..למילים שלך..לקול שלך..והכל היה שקרים?..

אני עוד לא מעקלת את כל המידע שהגיע אלי..

ולא מבינה איך אני מכולן נפלתי ככה..אחרי כל החומות שבניתי סביבי..

שאלת אותי פעם איך אני אמשיך אם אדע שהכל היה שקר..

אמת להגיד לך אין לי מושג..פשוט אין לי מושג..

אני יודעת רק דבר אחד שאני מרגישה ככ מושפלת..

ככ אבודה..ככ מבולבלת..הלוואי שהייתי יכולה פשוט להעלם..

זה ככ כואב..ככ כואב..בחיים לא כאב לי ככה..בחיים..

אני לא מבינה..למה? למה?

מה עשיתי לך רע?..

למה הרגת אותי..

למה אני לא מבינה..למה?

מה אני אמורה לעשות עם כל הרגשות האלה עכשיו?..