תכלס אני כולה ילדה שסיימה עכשיו י'
אבל יוצא לי לחשוב הרבה על השנה שאני יסיים ללמוד, אשכרה יסיים ללמוד 12 שנים!
ואז יש צבא
אני כל החיים חושבת על זה, אני חצי חיה בתוך זה.
כל יום אני לומדת משו חדש על זה, חבר שלי חופר לי קצת (:
יש הרבה דברים שלא ידעתי..
תאמת חשבתי מאז גיל קטן "כן אני יעשה צבא שאני יהיה גדולה"
אבל אפעם לא חשבתי לעצמי מזה באמת לעשות צבא.
זה משנה אותך, אתה נהיה בנאדם יותר אחראי, לפעמים אתה מתבגר קצת
תחשבו על זה, כל יום ישלכם את הבחירות שלכם בחיים, אם זה לראות טלוויזיה, להיות במחשב או לצאת עם חברים
אתם בוחרים מה הדבר הבא
אף אחד לא יכול לדבר עליכם כי אתם עצמאיים...וזה טבעי לכם.
ופתאום בצבא באים אליכם עם מסגרת כזאת שלא אין לך הכי בחירה.
הם לוקחים את הדברים שהיית רגיל אליהם, משנים לך את כל הלוח זמנים
פתאום זה לא לצאת לצבא ולחזור הביתה..זה לצאת הביתה ולחזור לצבא
פתאום זה הבית שלך
לאט לאט אתה מעריך דברים מחדש, אתה מעריך את הזמן שפעם היה לך בתור אזרח אתה מבין את משמעות הזמן
כולם תמיד מדברים על איך הם היו מתים לסיים צבא וכמה זה תסכול
זה פשוט מצחיק איך אנשים יודעים מה מחכה להם שם, אחרי שהם מתגייסים
כולם יודעים שזה לא קל או לא כיף
אבל עדיין כולם רוצים לעשות את זה.
קיצר אני מושפעת אעש מחבר שלי
ואני שומעת יותר מידי סיפורים. אני יודעת שמחכה לי עוד שנתיים עד שאני באמת ידאג לזה
אבל עד אז אני ינסה להשקיע קצת בלימודים
יצא עם חברים
יחיה קצת תחיים שלי ואז נדבר (:
כל הכבוד לצה"ל !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.BRUT4L.MONSTER™