וואו מלא , אבל מלא , השתנה בזמן האחרון .
אני שמחה פתאום .
בתחילת השנה , היה קורה שכאילו יש ימים שאינלי עם מי להסתובב והייתי צריכה סתם ללכת במסדרון ולהידבק למי שאני רואה .
אבל עכשיו זה כבר שונה .
מאז שעברתי לז'5 נהייתי שמחה D:
ישלי הרבה יותר חברות , אני הרבה יותר צוחקת , משתגעת , קיצר ? הרבה יותר (:
ויש ילדה אחת , גל אברהמי .
שכאילו תחילת שנה אז ניסיתי להיות חברה שלה , כי כאילו . אנלא יודעת איך להסביר ,
אבל היא נראתה ממש ממש חמודה ומגניבה כזאת (:
קיצר לא הכי הצלחתי להיות איתה , כאילו יצא שהיא הכירה אותי וצחקנו והכל , אבל לא היינו ח ב ר ו ת .
ומאז שעברתי אני ממש ממש מתקרבת אלייה , ואנחנו חברות ממש ממש טובות (:
ואני שמחה , כי כיפ לי איתה .
וכל הפסקה אנחנו יוצאות לקיוסק , קונות לנו משו , והולכות לדשא לדבר ככה . וזה ממש כיפ (:
אבל מה מציק ?
ישלי חברות ממש ממש ממש ממש טובות בכיתה , שאני ממש אוהבת !
אבל מאז שאני עם גל (וכאילו אני מסתובבת איתה מלא) אז כאילו הן אומרות לי שאני לא איתן .
ובאמת שאני מנסה להיות איתן ! אבל מלעשות שהן גם מסתובבות עם ילדות שאני שונאת , אז מה אני אעשה ?
קיצר אנלא יודעת מה לעשות .
זה מתחיל להציק , כאילו . לאדעת . זה החיים שלי לא ? אז אני אמורה לעשות מה שבאלי , לא ?
אבל אני ממש אוהבת להיות איתן . וגם על גל . (:
אנלא יודעת מה לעשות . נראה מה ייקרה בהמשך ..
וואו אבל אתם יודעים מה באמת מסבך אותי בחטיבה ? כאילו , לא מסבך . אנלא הכי שמה עלזה , אבל אני חושבת עלזה לפעמים .
ישלי ריב גדוול מאוד שנמשך מהיסודי ! כאילו לא ממש אבל שנאנו אחת את השנייה מהיסודי כבר .
אז ככה הריב נהיה ממזמן , אבל בתחילת שנה רבתי עם איזשהי ילדה , נעמי , ואז אופק (חברה שלה) גם נכנסה לריב .
ובתכלס , כשעכשיו אני נזכרת בזה , אני מזה אהבתי ת'תקופה שהיינו חברות ביסודי !
אבל עכשיו בחטיבה הכל השתנה ,
כי הן מנסות לחקות ילדות מקובלות .
גאד "מקובלות" , מה , חזרנו לכיתה ד' ?!
קיצר אנלא הכי שמה עליהן מאז שהן התפקצצו . כי דיי נמאס מהם ! אבל כאילו עכשיו יש את חבורת ז'2 (הכיתה שעברתי ממנה) ,
ואת רובן אנלא הכי אוהבת .
וזה מציק , כי . לאדעת . זה חבורת פאקצות ואני כ"כ שונאת ת'דבר הזה . "חבורה" .
וזה לא שאני לא מקובלת , כי אני כן .
אבל כ"כ הרבה דברים מציקים לי בזמן האחרון , שאנלא יכולה לנווח !!
חשבתי שאולי , אני אבקש סליחה מנעמי ואופק , למרות שגם הן עשו לי דברים , אבל לפחות לצאת הבוגרת .
אבל אז הן ייחשבו שאני מפחדת מהן . ואני לא . וזה בדיוק מה שאני ל א רוצה שהן יחשבו .
קיצר אני בבעיה .
ונמאס כבר מהילדות האלה (נעמי ואופק) !
הן פשוות חשות ת'צמן , והן כ"כ השתנו מאיך שהן היו ביסודי .
ביסודי כ"כ אהבתי את נעמי . היא הייתה אחת ה-חברות שלי . אבל עכשיו זה שונה , ונמאס !
אנלא יודעת מה לעשת , לבקש סליחה או לא ?
תעזרו לי ._.
מחר אני יוצאת מהבי"ס בשעה חמישית במקום שישית ,
כי אני הולכת לאזכרה של בנדוד שלי .
הוא נפטר במלחמת לבנון השנייה כשהחיילים נכנסו רגלית ללבנון . כבר עברו 11 חודשים , ומחר עולים לקבר .
אני מרגישה כאילו רק אתמול חיבקתי אותו ! באמת .
כל פעם שאני נזכרת בו , אני נזכרת איך היינו נכנסים לבית של סבתא שלי , והם כבר ישבו בספה שבסלון .
אני זוכרת שהיינו נכנסים ומחברים אחד אחד את כולם והוא תמיד כ"כ הצחיק בארוחות (:
ומה שהכי מעציב עכשיו , שכמעט שלא שמחים במשפחה . כאילו , במשפחה המורחבת .
כי חסר מישו בשולחן .
ואני שונאת לבכות ליד משפחה . אנלא יודעת למה , זה עושה לי תחושה רעה כזאתי ..
קיצר אנלא יודעת מה אני אעשה . נקווה לטוב .
מחר אולי אני אעדכן , אולי מחרתיים ..
גולי (: