אני מ רגיש שאת נעלמת לי
לא רוצה בחברתי
לא רוצה לרוץ איתי
לא רוצה לדבר איתי
וזה כואב
עצם המחשבה
גורמת לי כאב
גורמת לי להרגיש מיותר
וזה לא כיף להרגיש מיותר
אבל העיקר שיש לי את עצמי
עצמי אני ואנוכי
3 חברים טובים שכבר הרבה זמן לא דיברתי
איתם
ועכשיו אני חוזר
להיות שלם עם עצמי,לעשות מה שאני רוצה
בלי לפחד
בלי לפחד מדעות של אחרים
העיקר שאני הרגיש חופשי
את הולכת ונעלמת
ולי זה לא מזיז
כי אותך אני לא רואה כבר
אז אין ל ממה להכזיב
הציפיות ירדו שנפרדנו
וזה רק יורד ויורד
ואת,שותקת
מסתגלת למצב
שוכחת
שפעם בכית על כתבי שהיה רע לך
שמחת איתי שבליבך אושר רב
ואפילו רבת איתי כאשר על הלב היה לך להגיד
אבל גם זה לא
גם זה כבר נגמר
כי התרחכנו
מלאת שמחת חיים
נמשים על הפנים
ערבים כימים עברנו ביחד
דיברנו שעות על שעות
ועכשיו זה דואך ונגמר
וחבל...