לא שם זין

הצבע האדום

אני מטייל בשדה,בין החיטה לשעורה

השמיים כחולים ושקטים,רוח נעימה שוטפת את עיניי

העננים הגדולים והלבנים מכסים את השמיים

קרני השמש החמות עוברות דרכיהן

ציוץ הציפורים נכנס לתוך אוזניי,ממלא את כולי

אני נוחת על הקרקע,בתוך השדה,מרגיש את הפרחים בגבי

ופתאום,כמו שיורים חץ מקשת,זה עולה ואני רואה את זה

בצורה קשתית מגייע לכיוני,אני מתחיל לרוץ,לרוץ מהר,אסור להפסיק.

זה נפל

החיטה והשעורה הפכו לאדמה חרוכה.

השמיים הכחולים התמלאו בגשם של מתכת קרה ואפורה.

העננים התפזרו והרוח התחלפה בשריקות שעברו על אוזני.

השמש שוקעת,שמש אדומה,כמו בסרטים

ואני נוחת על הקרקע,מרגיש את הקוצים בגבי,

ופתאום בכי תמרורים,בכי שמתפרש כ''למה זה הגיע לו''

''הוא היה רק ילד'',

הוא נקטף כמו כלנית שמורה

כלנית שלא הספיקה לפרוח

ולהראות את מלוא כותרתה