לא שם זין

פרחים

מפלסטיק

זה מה שאני נותן לך

זה מה שאני מרשה לעצמי

כדי להראות את חיבתי אלייך

רק פרחים מפלסטיק.

פרחים מפלסטיק תקבלי

שתפתחי את עינייך לראשונה.

פרחים מפלסטיק תקבלי ליום חתונתך.

ופרחים מפלסטיק

תקבלי שתיסגרי את עינייך

הפרחים נופלים על הרצפה

רצפת השיש הקרה כקרח

כול אחד

אחרי כול פשלה או טעות

מחפש אשמים

מחפש

מחפש

מפשפש בכיסים ולא מוצא

מחפש אבל לא מוצא,

אף אחד לא חושב שהוא עצמו טעה

ובגלל זה הוא לא מחפש בעצמו

מאשים,

מאשים את כולם,

וכולם אומרים:''לא''

אבל אותו זה לא מעניין

העיקר שמצא את

ה''האשמים''

אף אחד לא יודה שהוא טעה

צריך הרבה

צריך הרבה אומץ

ו''כבוד''

בשביל להודות.

אני טעיתי

אמרתי סליחה

ועדיין אני חיי

ביי

מכונת הנשמה

זה מה שמחזיק אותנו ביחד

הכול כבר היה

איך הכול כבר נגמר,

ניסיתי,

ניסיתי לתקן

אך לא הצלחתי

ניסיתי לבנות מחדש

אך נכשלתי

מכונת הנשמה,

מכונה בלי לב,

בלי גוף,

בלי נשמה,

אך ממלאה תפקיד בקשר ביננו

בלעדיה...

מכונת הנשמה

פעימה נוספת,

אך את עדיין ישנה

מנסה,

מנסה להתעורר

אבל  הנפש עדיין

 אינה מקשיבה

די,לכבות את המכונה? 

נתראה ש...

נתראה שתתחילי לחשוב עליי

נתראה שהסתיימנו המלחמות

נתראה שתזרח השמש

נתראה שהכוכב האחרון יכבה

נתראה שתפתחי את החלון

נתראה שחשמל ביננו יחזור לזרום

נתראה שהלב ייחוזר לפעום

נתראה שתפסיקי להשתתות

נתראה שתחליטי

נתראה שנהייה באותו חדר

אבל עדיין נשתוק

נתראה בבית החולים

שכמעט תעלמי

נתראה שאסתכל עלייך מלמעלה

והטיפה תיפול

ותחלחל פנימה

ורק אז תביני שרציתי שנתראה....

כי אסור

כי אסור לשכוח

כי אסור לשמוח

כי אוסור לריב

כי אסור להשלים

כי אסור לבכות

כי אסור להשתות

כי אסור לדבר

כי אסור לשתוק

כי אסור ללכת

כי אסור לשבת

כי אסור לכעוס

כי אסור לשמוע

כי אסור להתעלם

כי אסור לשמור טינה

כי אסור

פשוט אסור

אבל

יש ילדים

שלא מכירים

את הצמד מילים האלה

והם לא ילמדו היום

אולי מחר

ואולי לא

אבל מתישהו

הם חייבים

זה מציק

הם חייבים לדעת מתישהו!

כי אסור...

הוא יודע  שאסור

הוא יודע שלא כדי לנסות

הוא אמר '' לא לחזור לעבר''

אבל הוא  חזר

הפצעים עוד לא נסגרו

הצלקות עוד לא נעלמו

אבל הוא התעלם

הוא ניסה להסתיר

אבל הוא לא הצליח

וב סוף הוא נכווה

הוא אמר לעצמו שלא כדי

ו הפצצה נכנסה לו לפרצוף

הפצע נפתח

הצלקת חזרה

והמחשבות חזרו

המחשבות שניסה להדחיק

אבל...

הוא אומר לעצמו:

''מטעיות לומדים,כול אחד לומד מהטעיות''

השאלה היא מכמה טעיות הוא צריך ללמוד

בשביל להבין

בשביל לקבל את זה

ובשביל לא לחזור על זה

ועוד חוזר הניגון

הוא יוצא מהבית

לבוש מעיל עור חום

השעה שתיים בלילה

והוא בחושך הולך עד תום,

הוא  חושב לעצמו:''מתי אעצור ללכת?''

הוא לא יודע את התשובה.

הוא מדליק סיגריה ומאפר על הרצפה

ואומר לעצמו:''מי ידריך אותי במסע הארוך''?

איש אינו יודע,איש אינו מקשיב,אך אור הלבנה

היא זו שתדריך

גם אם היא גלויה רק באפלה,רק בחושך הקר

גם אם אין לה אוזניים,זה לא אומר שהיא  לא מקשביה

....

הוא ממשיך ללכת

הסיגרה עוד מעט נגמרת

ומועך אותה על הרצפה,

הלבנה ''לא''אומרת

כי היא עדיין בשלה,

אומרת:''תן לי להדריך''

''תן לי להראות לך את הדרך

וככה תמצא את התשובה'' 

אך הלילה נגמר ויוצאת השמש

מסנוורת את העיניים

איך יוכל למצוא את הדרך שאין  מי שידריך

אך הלילה נגמר והעיניים מסנוורות,ומי יתן

לאדם זה לחיות?

הוא הולך להתקלח

ורואה את הצלקת

הצלקת שנשארה מהעבר

הוא מנסה להסתיר

הוא מנסה להוריד

אך הצלקת לא יורדת

היא חדרה עמוק לתוך הגוף

איך הוא יצליח להוריד את הצלקת?

ופתאום...

היא נכנסת לאמבטיה

ומתחילה לסבן אותו בסבון

סבון של התחלה חדשה

היא לוחשת לו באוזן מילות אהבה

אומרת ''הכול יהיה בסדר''

אך הוא מתחיל לבכות

איך הוא יכול לשכוח?

הרי זה היה החיים שלו,

היא אומרת:''תן לי להיות ליידך''

הוא מתעלם ממנה

ופתאום...

היא נעלמת

''האוכל למצוא אותה''?הוא אומר לעצמו

ועכשיו הוא קולט

שאסור להתעלם,אסור להסית את האוזן

כך מפספסים את הדברים הטובים בחיים

שמים לב רק לדברים שמזכירים את הרע

הדברים שמזכירים את העבר

ואל העתיד לא מסתכלים....