חייבת לציין שממש מצחיק אותי שרק בשעות הקטנות של הלילה פתאום מתחשק לכתוב,

מתחשק לשתף, ולפרוק את כל מה שעל הראש..

ובכללי כל המחשבות שצפות, המחשבות העמוקות של התת מודע זה תמיד בשעות האלה

כנראה כי זה השעות שאתה באמת יכול ליהיות לבד עם עצמך ועם המחשבות שלך לבד..

בלי הפרעות ובלי הצקות..

אז לעיניין, אני ממש ממש מבולבלת.. בכמה שבועות האחרונים יש לי מלא דברים על הראש,

סוף סוף אני יכולה להתקדם לאנשהו ואני עושה את זה בענק, כל דבר שרציתי להשיג

כל דבר שממש רציתי,אני עושה הכל כדי להגיע לשם.. ואני גאה בעצמי מאוד אבל מצד שני

זה לא מספיק.. 

כאילו שוב אני גאה בעצמי מאוד, אני נמצאת במקום ובמצב כל כך הרבה יותר טוב, ובגלל זה אני גם משתדלת לנצל כל שניה אפשרית

למשהו גדול יותר ולמשהו משמעותי.. אני לא מוכנה יותר לבזבז את הזמן שלי לשטויות

אבל מצד שני, השחרור קרב ובא עוד חודשיים ו5 יום.. וואו אני פשוט לא מאמינה כמה שזה קרוב

ויש לי כל כך הרבה כיוונים שאני רוצה ללכת אליהם ואני לא יודעת ממה להתחיל ואני לא יודעת גם איך להכין את עצמי לזה..

ואני לא יודעת איך לגשת אל זה בכלל.. בגדול כשיצא לי לשתף חברה שלי בכל התסביכים שעוברים לי בראש 

היא אמרה לי שזה הבלבלות של השחרור שמתקרב, ואני מאוד מאמינה שהיא צודקת..

כי תכלס אני כל הזמן חושבת על מה לעשות ברגע שאשתחרר יש לי איזה 4 דברים ממש משמעותיים שאני רוצה לעשות אבל אי אפשר לעשות אותם ביחד

שזה אומר שצריך לבחור את הסדר העדיפויות.. ואני לא יודעת איך לסדר את זה או איך לגשת אל זה בכלל

מעבר לזה כל מה שכן קורה עכשיו כל כך מסבך לי את השכל, הראש שלי מבולגן לגמרי.. ואני פשוט ממש ממש מבולבלת

אני מאמינה שאפשר לראות את זה בכתיבה המאוד לא מסודרת בנוסף למה שעובר לי בראש..

אבל בגדול למרות הכל, ממש טוב לי :)