לא לשכוח לחייך!!

7 בבוקר על הרגלים

8 כבר מחוץ לבית

10 שיעור ראשון

ב-15:00 כבר בדרך לעבודה

00:00 רק מגיע הביתה, לעוד כמה שעות שינה בדרך להשכמה מוקדמת

אלה הם החיים הסטודנטיאלים

השבוע האחרון היה הקשה מכולם

היה דד-ליין לשעורי הבית, והוספתי עוד קורסים (ביהדות) והגברתי את כמות האימונים והקטנתי את שעות השינה

היום היה השיא

היום הבנתי למה כל כך קשה לי בעבודה

אני לא שותה קפה כבר תקופה ארוכה, לא יודע למה.. ככה יצא

בבתי קפה ובפיצוציות אני מתבאס לקנות כי זה עולה 10 שקל (?!?) בבית אני לא מכין כי אין לי זמן

בין השיעורים, לעיתים, אני מפציץ באנרגיה עם איזה שוקולד

לפני האימונים אני תוקע חטיף אנרגיה בשביל ... האנרגיה

בין לבין, שום קפאין

דווקא הגעתי היום לעבודה רגוע, כרגיל, עם חיוך

אבל הדבר הראשון שעיצבן אותי חירבן לי את כל היום..

כך היה גם אתמול

זה לא קל ללמוד מהבוקר עד אחה"צ ואז לעבוד עד חצות

לא קל מנטלית

אתמול הרגשתי זאת על בשרי

גם היום

למה אתם חושבים שהייתי עצבני מהשטות הכי קטנה?

כיוון שחסרות לי שעות שינה

אבל אני לא מתכוון לוותר..

מי שמכיר אותי יודע שליד הערך "עקשן" במילון יש תמונה שלי

אם צריך לשלב ב-24 שעות לימודים-עבודה-חדר כושר-פאב-שינה אז זה מה שיהיה

וזה מה שיהיה....

ואז אני חוזר הביתה, ומגלה עוד מכתב ירוק

אות מלחמת לבנון

רוח נוסטלגית אפפה אותי לרגע, אולי אפילו הייתי מזיל דמעה אם הייתי קצת יותר אימפולסיבי

שמתי את האות ליד תעודת המצטיין מג"ד ותמונתי עם קצין חי"ר ראשי בטקס מצטייני קצין חי"ר ראשי..

מעניין אם היו יודעים שאני הומו (סליחה דו......) הייתי מקבל כל כך הרבה "אותות" מהמוסד הכי מצ'ואיסטי ביקום

מעניין מה המפקד שלי היה אומר

אבל הם לא יודעים.. ואני מצטיין.. וגיבור מלחמה.. (וגם פושע בהרבה מדינות)

איכשהו הכל מתנקז לדבר אחד - צה"ל

המקום (הדמוקרטי) היחיד בעולם שעוד נלחם על זכויותיו לחיות

כמה נוח היה אם לא היינו צריכים להצטייד בכל כך הרבה דברים צבאיים

כמה כיף אם לא הייתי צריך את התמונה וההוקרה והמצטיין, אלא הייתי עכשיו כבר בסיום תואר ראשון, כמו חברי בארצות הברית, בריטניה או ארגנטינה...

ציונות רבותי, ציונות..

לילה טוב חברים יקרים,

אני...