"i`m not o fucking k"

אנשים! אני חזרתי....!

כן כן תאמינו או לא אני עדיין חייה =]

לא נרצחתי ולא התאבדתי...טוב אני לא אכחיש את הניסיון =]

בכל אופן ביום חמישי אני יושבת לי לתומי ותוהה אם מוטב שאלך לישון (יום למחרת הייתי אמורה ללמוד באוניברסיטה) או מוטב שאשאר ערה....צפיתי לי בטלויזיה יחד עם סבתי ואמי שהתהלכה לה במטבח.

סתם עוד לילה צפוי רגיל ומשעמם....עד שלפתע פתאום נשמע תקתוק מקפיץ בדלת ואמי נגשה ואט אט פתחה את הדלת וחבורה של ילדים נכנסה וצעקה הפתעה בהתחלה הגבתי באדישות לא הבנתי מה מתחולל סבבי עד שנפל לי האסימון ונזכרתי שהיום הוא יום הולדתי (שעה 12 בדיוק)...

אני חייבת לציין שהם היו מעטים...שלושה ליתר הדיוק, כולן בנות בלונים רבים היו שם ולפתע נשמע פיצוץ.....נהייתה דממה בחדר ואני היחידה מבין כולם אשר קפאו ניגשתי לראות מה העניין, מסתבר שאחד הבלונים התפוצץ לתדהמתנו....במהרה העלתי את הבלונים לחדרי באומץ ועוז רב מתוך חשש שבלון נוסף יתפוצץ....חזרתי למטה ועוגת שוקולד הייתה מונחת על השולחן היה רשום עליה בסוכריות 'ללינויוש מזל"ט' המסר היה ארוך במקצת וניסיתי לפענח אותו, ולבסוף הוכרע ההחלטה שצריך לחתוך את העוגה.....לא הייתי בטוחה מה יקרה בכל זאת רותם ומלו הכינו את העוגה אני שמה דגש על הרותם(המבין יבין)....העוגה נחתכה אך אבוי! לא היה לי קערה בשביל להניח עליה את העוגה...מייד רותם זינקה לעבר הארון ובתרגיל מסובך שעדיין לא הבנתי פתחה אותו והוציאה את הקערה....בדקה ה90 העוגה הגיע ליעד והמשימה הושלמה....למרות שהבנות התלוננו על כך שהחתיכות היו קטנות....אך זה לא הסתיים עדיין לא הייתי בטוחה אם רותם בלבלה בין הסוכר למלח....ולבסוף החלטתי שיש רק דרך אחת לגלות! לתת לאודליה לטעום את העוגה לפני....הדרך הייתה לא פשוטה אבל ברגע שהתברר שהעוגה אכילה נגסתי בה לאט והסתבר שהיא לא רעה אפילו אבי שהינו שף בצבא התלהב מהעוגה וביקש את המתכון אך זה כבר סיפור אחר......(תמיד רציתי להגיד את זה =]) בכל אופן....זה לא נגמר.....עלינוי לחדרי ופתחנו מתנות, נאלצנו להלחם בעטיפה במשך מספר דקות! אך זה השתלם, קיבלתי כרית של חיפושית ופסל של דובי ודובה מתחבקים, האחד מחזיק לב והשנייה מחזיקה זר פרחים (אמרתי לך שאת שולחת לי רמזים מלו ><) מרותם קיבלתי 2 זוגות נרות, זוג אחד סגלגל והשני לבןבן, ובנוסף חמד של דובי לבן בתוך משהו בלתי מובן בצבע אדום אשר רשום אליו באוטיות דיי ברורות 'I LOVE YOU' כן כן, המסרים האלה קשים לפיצוח אך אני עוד אגלה את הקוד (מוה הא הא הא הא).

פתאום ללא שום הזהרה הגיחה מן החלון יובל, אכן כן קשה לי לחלוק זאת עמכן...המצב היה קשה ומביך...לבסוף ירדנו למטה אמרנו שלום והסתלקנו בתירוץ מתוחכם של 'קפוא לנו פה' ואכן זה עבד (למרות שבאמת היה קפוא 0.0).

ברגע הגעתנו לדלת הפלאפון שלי צלצל וכאשר עניתי קולו של יאיר נשמע מעבר לקו...הוא אמר מזל"ט ושאל איה אנחנו, לא הייתי בטוחה אם לענות או לא,זה מידע מאוד חסוי...לבסוף אמרתי לו שאנחנו אכן בביתי חוגגות את מום הולדתי (יצא לי חרוז XD) ולאחר שהשיב שהוא נמצא ביום הולדת של אסי אח של בנצי (מסתבר שהוא גדול ממני בשנה ויום 0.0) .

חזרנו לעיסקנו אך הפפראצי היו מכשול עבורנו, לי כמובן לא הייתה בעיה אך השאר זה כבר משהו אחר לבסוף האמיצה מכל הייתה עוגה אשר דפקה פוזות לצלמה בחן =] ואני ומלו אשר הצטלמנו יחדיו... לבסוף נשמע תקתוק נוסף בדלת וזה אכן היה....................יאיר................ישבנו בחצר ורציני אנשים אנחנו זקוקים לטיפול פסיכולוגי דחוף!!!

התחלנו לשיר את הגרסת גייז לשיר של אקוה (ברבי גירל) שרנו יוני בלוך 33333> ושייגעצ 333333> ומוניקה סקס 333333> ונילס ולגרסון (?) 0.0 היינו על מיטה אחת 3-4 אנשים ולעיתים נשלח אחד מאיתנו כדי לאבחן את מצבנו הקשה.....מסתבר שתופעה זה היא נדירה ביותר ומתפתחת לעיתים קרובות אצל קבוצא אנשים שהם חולי נפש! (כן אני רומזת משהו רותם אודליה מלו יאיר ועצמי =]) הגיע הרגע המכריע והמתנקש נכנס דרך הדלת ללא התראה...ונשק חזק במיוחד נחט עלינוי מכל כיוון, סבתי השליכה עלינו סוכריות שהתייבשו.....(הכאב =\) את ההמשך אין לי כוח לספר.....בקיצור היה נחמד לבלות איתכם חולי נפש =] יום למחרת היום הולדת שלי....קמתי ב 8 וחצי והלכתי לאוניברסיטה....למדתי פסיכולוגיה חברתית (דווקא מעניין) והתנהגוד בע"ח (דווקא לא מעניין ><) ואנשים אמרו לי מזל"ט (ואני לא מתכוונת ל- מטוס זעיר ללא טייס ><) וחזרתי הבייתה ומרינה התקשרה.....היא פקינג זכרה את היום הולדת שלי D:  תנקיו מרינה =]  מרינה היא חברתי הטובה מאז תחילת התיכון רק שבתחילת ט' היא עברה לפנימייה >< (נוטשת!) ואופירוש התקשרה =] להגיד לי מזל"ט.....ונוגית שלחה לי הודעה במסן בקיצור היה מגניב! בערב יצאתי לבלות =] שוב ניצחתי בסנוקר D: וזכיתי לראות את נדב (שיש לו קפוצ'ון של הומר סימפסון >< אני מקנאה!!!!!) וראיתי את בר מהשכבה =] ואת מרינוש יאי!!! ועוד מלא מלא אנשים =] היה נחמד...

וכל השאר רגיל....ואני הולכת לקורס של מד"א D: ואני אולי צריכה לעשות חיסון נגד צהבת :D בקיצור תאחלו לי בהצלחה זה קורס של מ 8 בבוקר עד 8 בערב =[....

אז אני אפרד ממכם בנימה אופטימית חלקית זאת =]

בבי =]

נ.ב.

רק שתדעו....לא הכל נכון =]

אני הרגשתי בזמן האחרון הרבה חרטות...

אז החלטתי לצאת למסע בירור....מה אלה החרטות שאני מרגישה??

אז ככה:

בויקיפדיה אומרים שחרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר. חרטה מלווה לעתים בתחושות של עצב, בושה או אשמה, לאחר מעשים שמאוחר יותר האדם חש כי מוטב ולא נעשו. חרטה עשויה להיווצר לא רק בעקבות מעשה, אלא גם בעקבות מחדל - האדם מתחרט על שלא פעל במקום שראוי היה שיפעל.

במילון אבן שושן אומרים  שחרטות זה נחם (מה זה??), חזרה ממחשבות קודמות.

בבילון אומרים שחרטות זה נוחם, צער, הצטערות, מוסר-כליות, חזרה מדעה, עגמת-נפש, אכזבה עצמית, ייסור עצמי.

אתם יודעים מה אני חושבת?? אני חושבת שזה שטויות! כולם מדברים על חרטות במונחים מדעיים מדי...כמו רובוטים

לדעתי חרטה זה משהו שבאותו הרגע שעשית אותו חשבת שזה המעשה הכי נכון לעשות, אבל בשלב מאוחר יותר כבר ראיתי את המצב באור שונה וזה לא היה הדבר הכי נכון לעשות. חרטה זה לחשוב שמה שעשית לא היה שווה את מה שהפסדת חרטה זה כשכואב לך מהמעשים שעשית או שלא עשית, במיוחד אם הם פגעו בדרך באחרים...

אבל מה אני יודעת?! אני רק בת 15 יש לי את כל החיים לפני בשביל ללמוד מה זה חרטות, ללמוד מה המשמעות של מילה חזקה כל כך בעלת עוצמות.

אני רק יודעת שבזמן האחרון יש לי הרבה חרטות, החרטות הכי עמוקות שהיו לי בחיים, דברים שבאמת לא גרמו לטוב...

לכל אחד יש חרטות גם אם אלה הדברים הקטנים והשטוטיים כמו...למה לא לבשתי את השמלה הורודה לנשף הסיום או כמו...הייתי צריכה להאכיל את הכלב עכשיו הוא יהיה רעב...

לדעתי החרטות הנפוצות ביותר הן בגלל בגידה ואני לא מדברת רק בן בני זוג אני מדברת על בגידה בין חברים, בין המשפחה, בגידה במשרד בו אתה מייצג אפילו בגידה במדינה שלך!

לדעתי הדבר הכי כואב בבגידות וחרטות זה הידיעה שלמישהו כואב יותר...ועוד בגללך.

אני בזמן האחרון עשיתי הרבה טעויות, עשיתי הרבה דברים שלא הייתי צריכה לעשות, ופגעתי באנשים חשובים לי! אני רוצה להגיד לאלה שעוד לא הספיקו להכיר אותי תתרחקו לפני שאני אפגע גם בכם. אנשים אומרים לי שאני רק בן אדם ותפסיקי להאשים את עצמך, וזה לא נכון אני כן צריכה להאשים את עצמי! אני מרגישה שמגיע לי לסבול!

או שיש את הממש מטומטמים שאומרים "הכל לטובה" או "תן חיוך, והעולם יחייך בחזרה" אני בכלל בזמן האחרון חושבת שמשפטים אופטימים הם מטומטמים ולא נכונים לדעתי המשפטים הפסימים הם הכי ריאליסטים ונכונים, ואני לא אומרת את זה רק בגלל שאני פסימית, יש בי צד אופטימי אבל פשוט המשפטים הפסימים הם נכונים, למשל "אף אחד לא מת בתול, החיים דופקים את כולם" תצחקו תצחקו אבל זה משפט נכון, כולם פה הרגישו שלפחות פעם אחת החיים דפקו אותם, אני לא מאמינה במושלם, החיים לא יכולים להיות מושלמים חייב להיות משהו שידפוק לכם את התוכניות...והמשפט החביב עלי "life sucks, and then you die" זה המשפט שלי, המוטו שלי לחיים....הרי החיים באמת מסריחים וכולם בסוף מתים.

המשפטים האופטימים הולכים ככה "הכל לטובה" וואללה הכל לטובה??? דודה שלי בקומה התעוררה ושוב חתפה התקף לב והיא במצב גרוע יותר ממקודם מה טוב בזה?? (סיפור שלי אמיתי) נכשלתי בבגרות (סתם דוגמה) אני אצתרך אחרי הלימודים לחזור ללמוד את החומר ולהיבחן שוב ועוד לשלם על זה הרבה כסף.

או ש "תן חיוך, והעולם יחייך בחזרה" חחחחחחח....קמתי בבוקר על רגל ימין ואני יוצאת לי עם חיוך מאוזן לאוזן ופתאום.......דרכתי על חרא של כלב.....ברור שהעולם יחייך חזרה רק שהוא צוחק עלי כי אני אידיוטית שמחייכת כשלא צריך!!!!

אה כןן מצטערת שנפלתי עליכם עם בדיחות לא מצחיקות אני יודעת שהיעוד שלי זה לא סטנדפיסטית (אני אפילו לא בטוחה איך כותבים את זה 0.0)

בקיצור אין לי מה להגיד, אני מרגישה חרא עם עצמי כשבעצם מחר (יום שישי) יש לי יום הולדת חברות שלי רוצות לצאת ולחגוג איתי, והדבר היחדי שבא לי לעשות זה לתחון שוקולד לבכות ולחתוך ורידים....

אז חברים אם אני לא כותבת פוסט חדש עד יום שני, זה בגלל שחתכתי ורידים או בגלל שחברות שלי הרגו אותי על זה שלא היה בא לי לצאת וחתכתי ורידים...

אין לי עצות לגבי חרטות לא שמישהו מעוניין לדעת, גם אם היו לי אבל בכל אופן פשוט תתנצלו ותתמודדות כי החיים מסריחים ואז אתם מתים (זה נשמע יותר טוב באנגלית)

ולאלה שפגעתי בהם אני ממש מצטערת! אני בחיים שלי לא התחרטתי כל כך על מה שעשיתי....בכיתי כל כך הרבה עד שנהייתה שלולית דמעות על השידה שלי(אני רצינית!)...קראתי לעצמי מטומטמת במשך שעות, קיללתי את עצמי כל כך הרבה! ואני יודעת שזה לא עוזר אבל אני כל כך מצטערת! אתם פשוט אנשים מדהימים, לא מגיע לי אנשים טובים כמוכם בחיים שלי!!!

אני לא חושבת שהם באמת יקראו את זה....אבל העיקר הכוונה

תהנו....ויום הולדת שמח לי (כן בטח....)