שלום לכולם =]
יש לי מה לספר אבל אין לי כוח P:
בקיצור..
היום הייתי אצל מיכל..בדרך חזרה הביתה התחלתי לחשוב..
אני יודעת שזה מפתיע אבל כן אני מסוגלת לחשוב!!!! XD
חשבתי על זה שאני ממש מאושרת!!!
אני פשוט הייתי עם חיוך מאוזן לאוזן ואין לזה אפילו סיבה..
אני לא נוטה להיות אופטימית וחשבתי שזה יהיה הרבה יותר קשה!
אבל הבנתי שהחיים ממשיכים הלאה והם לא מחכים לאף אחד
גם אם עצוב,
גם אם קשה,
גם אם אתה מרגיש שכל העולם נגדך..
השמש תמשיך לזרוח
והשמש גם תשקע,
הזמן לא יודע לעצור ולא יחכה לאף אחד
ואם אתה נתקע כשאתה מביט לאחור אתה מפספס את כל הדברים האחרים היפים באותו הרגע
וזה לא שווה את זה
צריך לזרום עם החיים
אני לא אומרת שאסור להיות עצוב כי צריך להיות עצבים זה חלק מהמהות שלנו פשוט צריך לדעת מתי לשחררר את הכל
אז שיהיה לכם בהצלחה והמשך חיים יפים!! (אני לא נוטה להגיד את זהP:)
אחלום לנצח/