בלוג סיפורים [:

בפרק הקודם :

"אז את ואיתי חזרתם?" שאל אופיר באי נוחות.

"כן... אתה יודע שאהבתי אותו..." אמרתי, פתאום הרגשתי לא נעים.

"טוב... אני צריך ללכת... ביי" אמר אופיר ונעלם.

"אוקי..." אמרתי לעצמי והתיישבתי בסיפוק על הספסל.

"ניצן!" פתאום שמעתי את קולה של הדר, סובבתי את הראש, ולא האמנתי למה שראיתי...

פרק 6 - פרשת אורן :

הדר, הולכת מתנשפת כאילו אין מחר, ובגדיה קרועים. רצתי אליה בהסטריה.

"מה קרה?!" שאלתי ועזרתי לה לשבת.

"זה... הם... אני לא..." מרוב לחץ היא לא יכלה לדבר.

"תירגעי רגע..." אמרתי והתיישבתי לפנייה על הברכיים.

"ספרי לי מה קרה" ליטפתי אותה ברגל.

"נכון אורן? העבריין הזה שהיה חבר שלי לפני שנה וחצי?" שאלה הדר. "כן, זה שאמרתי לך שלא כדאי לך להיות איתו" אמרתי פתאום, ורציתי להרביץ לעצמי באותו רגע.

"כן..." הסתכלה הדר על הרצפה.

"מה איתו?" שאלתי.

"נכון כשאמרתי לך שהוא נפרד ממני?" שאלה הדר בלי לחכות לתשובה. "אז שיקרתי לך. אני נפרדתי ממנו. וכשנפרדתי ממנו הוא איים אליי שאני עוד ישלם על זה." אמרה הדר והתחילה לבכות, אני כבר הבנתי מה קרה...

"ואז... אז אני חשבתי שהוא סתם כועס... שזה לא באמת.... אני לא ידעתי ש... לא האמנתי שהוא יכול לעשות לי כזה דבר..... הוא נורא......" אמרה הדר תוך כדי בכי.

"בואי, תבכי זה טוב..." אמרתי וחיבקתי אותה.

אחרי שהיא נרגעה עלינו אלי הביתה (היא לא רצתה שאמא שלה תראה אותה ככה.)

היא נכנסה למקלחת הבאתי לה בגדים, והמצאנו סיפור כיסוי מושלם לאמא שלה.

"את רוצה לספר לי מה בדיוק קרה שם? מה הוא עשה לך?" שאלתי.

פתאום היא השתתקה. העיניים הכחולות היפות נהיו אפורות.

"הדר? זה לא מה שאני חושבת שזה, נכון?" שאלתי. התחלתי לרעוד.

"הוא ניסה..." אמרה הדר. "הוא אנס אותך?" שאלתי "ניסה, ניסה!" אמרה הדר והתחילה לבכות.

"אני מתקשת למשטרה" אמרה והרמתי את השפורפרת. "לא! לא!" חטפה הדר את הטלפון מידי.

"אל תעשי כלום. הוא איים עלי בסכין." אמרה הדר בקול שבור.

"אל תדאגי מותק, הכל יהיה בסדר" חיבקתי אותה. "איזה מזל שאת כאן" אמרה הדר.

לילה - הדר החליטה לישון אצלי

לא הצלחתי לעצום עין. וגם הדר לא.

אבל גם לא דיברנו. פשוט שכבנו, אני במיטה הגבוהה והיא על הנמוכה, ובהינו בתקרה.

"הוא קבע איתי מחר" אמרה פתאום הדר.

"מה?" שאלתי ועברתי לישיבה. היא נשארה לשכב ולבהות בתקרה.

"הוא אמר לי שאם אני לא רוצה שוב את מה שקרה, שאני יבוא מחר ב-11 לפגוש אותו ליד המחסן הישן" אמרה הדר ופנתה עם פניה אל הקיר.

יום אחרי זה - שני. אני והדר בדרך למפגש עם אורן, חמושות באיתי ואופיר של הדר.

לא אמרנו לאף אחד מהם מה קרה. פשוט אמרנו להם שאנחנו צריכות אותם ושיבואו.

הסברנו להם, שאנחנו צריכים לחכות מאחורי הקיר, כשהדר תדבר עם העבריין. אם קורה משהו, אנחנו ישר יוצאים ומרביצים לו.

"חיבקתי את הדר עשרות פעמים ועודדתי אותה במילים כמו "יהיה בסדר" ו "אנחנו פה איתך" היא הלכה. הוא היה שם.

התבוננו בעניין מאחורי הקיר.

בינתיים הם ישבו ודיברו. הוא ליטף אותה בשיער. אופיר ישר קפץ. עצרתי אותו "עוד לא קרה כלום."

פתאום הם קמו, והלכו כל אחד לצד אחר.

"מה היה?" "הוא עשה לך משהו?" "אמר לך משהו?" "דברי אתנו!!" הפצצנו אותה בשאלות.

"הוא רק אמר שהוא מצטער. הוא לא יודע מה עבר עליו. הוא פשוט הגיע לעיר, וראה אותי. והוא חשב שאני לגמרי בעניין..." אמרה הדר. "שטויות" אמר אופיר. "הוא בטח רוצה לקרב אותך אליו, ואז - בום!!!" אמר אופיר.

"אל תדאג," היא חיבקה אותו "אם יקרה לי משהו אתה תהיה פה בשבילי..." אמרה הדר ואופיר היה מאושר.

"אף פעם לא הבנתי מה קורה בין שני אלה..." לחשתי לאיתי, והוא צחק "גם אני לא. אבל את מבינה מה קורה בינינו נכון?" שאל פתאום. הרגשתי שזה לא הזמן, אבל הדר גם הייתה עם אופיר... "שאנחנו מאוהבים לגמרי אחד בשני." אמרתי. "אז זהו, שאת טועה..." אמר איתי, 'לא שוב...' חשבתי לעצמי.